יוסי דהן / ימים ולילות |
הלילה בו נפגשנו.
כשישבת לידי,
ידך תופסת אותי,
והשניה את הסיגריה שלנו.
הלילה הארוך ביותר היה
הלילה אחרי שנפרדנו.
כשאת אמרת.
ולא הרבה.
ולא רבנו.
היום הקצר ביותר היה
כשהייתי החבר שלך,
והלכת לצידי,
ידך אוחזת בי,
והשנייה בסיגריה שלך.
היום הארוך ביותר היה -
כשלא הייתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|