פעם היה ילד שכל מה שהיה בעיניו היה עצב
וכל מה שהיה בעיניי הסובבים אותו היה שנאה
וכל מה שליבו ידע היה כאב
וכל מה שגופו הרגיש היה קנאה
ושמו היה כשם הליכותיו המגושמות
וליבו לא ידע מה זאת אהבה
הברווזון המכוער כך קראו לו הבריות
וככל שהתהלך זהו גורלו שמע
ויום אחד הגיע הברווזון לעולם חדש
והענן השחור שאותו ליוה נבלע בשמיים
מרוגש כולו היה מבויש
פתאום הבחין לידו בברווז חדש במים
וזה לא ראה אותו אחרת מאשר מי שהיה
מי שאף פעם לא ידע שהוא, הוא ולא אחר
ברבור יפה ושמו כבשה שחורה
ברבור בעל קסם הורס אחד שמתבייש חיש מהר
ופתאום חברים התרבו לו והבכי בלילות הפסיק
ליבו  הפשיר ומוחו החכים מן אותה שתיקה, טעות מרה
וברק עיניו הכובש הבריק
ועוצמת תקוותו והאור המדהים שהוא פולט מתוך הילה שסובבת אותו
גדלה
כי כך הבין שלא הוא המכוער אלא החברה.