שלום תלמידים- ברוכים הבאים לשיעור חינוך,
אתם חושבים שאתם בעניינים?
אתם חושבים שהכל אותם יודעים?
אז הנה לכם- בפרצוף:

החיים הם כמו ורד שנופל וקמל,
כמו נייר שמחכה לתורו להתקפל,
אנשים חיים להם בין גן-עדן לעזאזל,
כל מי שקם לשעת 0- רוצה לקלל.

שנאה, ילדים, בנמצא יש הרבה,
לכל מקום שתביטו יש למישהו רובה,
עוד תינוק צורח, עוד גבר מכה,
כולנו גופות בקבר שמישהו כורה.

כוחות עליונים בנו משטים,
כן, כן, גם עכשיו אנחנו בעצם עבדים,
כי גם אם יצא לך לפגוש ת'מצרים,
גם אז לא תהיה באמת בן-חורין.

אנחנו הולכים מההתחלה אל הסוף,
כמו צפייה בסרט, כמו התגלגלות האדם מן הקוף,
ואם מישהו יבקש את האמת לחשוף,
לא בטוח שספינתנו תעגון על החוף.

כן, כן, ילדים, החיים זה לא שיעור חינוך,
אין הרבה אהבה ושמחה ובנייה ותיווך,
אומנם יש פה ושם גילויים של חיוך,
אבל אנשים כמו ואן-גוך חותכים את התנוך.