איתי מאוד אהב את הג'ירפה שלו, היא הייתה החיה הכי מדהימה בגן
החיות, הוא קרא לה עלילה כי היא אכלה עלים, וגם כי כל יום היא
הייתה מספרת לו סיפורים מאפריקה , איפה שהיא נולדה היא סיפרה
לו על המשפחה שלה ועל הפילים הגדולים שהיו חברים שלה ועל
הנהרות העמוקים שיש באפריקה, ועל החיים שלה בתור ג'ירפונת
קטנטונת.
איתי ידע שהוא יהיה גדול הוא ייסע לאפריקה ויראה את הפילים
והאריות והנהרות ואולי גם את המשפחה של עלילה.
הוא היה מאושר, בגן איתי תמיד צייר את עלילה ואת החברים שלה,
בפורים הוא התחפש לג'ירפה.
יום אחד כל הגן הלכו לטייל בגן החיות התנכי בירושלים, איתי ראה
את הפילים והנמרים אבל הוא לא ראה את עלילה שלו, ששאל איתי את
יעל הגננת איפה עלילה, חיפשה הגננת את הג'ירפות בגן וראתה שאין
ג'ירפות בכלל בגן, ששאלו את האחראי של הגן איפה הג'ירפות,
האחראי ענה שאתמול בלילה היה רעש גדול וכל הג'ירפות נעלמו,
איתי חייך לעצמו וידע שעלילה וחברותיה חזרו לאפריקה ושעוד כמה
שנים שיהיה גדול הוא ימצא אותה שם ביבשת השחורה והקסומה.


חלפו שנים ואיתי גדל ביום אחד איתי קנה כרטיס טיסה, עלה על
המטוס ונסע לאפריקה לחפש את עלילה חברתו,
כי חברים אמיתיים לא שוכחים.



מוקדש לאיתי

אמנם לא יצא משהו, אבל ניסיתי לכתוב סיפור על ג'ירפות.
וחוץ מזה זה ממש לא הסגנון שלי

אוהבת
נעה