אביגיל נץ / סגירת מעגל |
כמו לא היו בינינו שבע שנות שתיקה
כמו לא דיממנו אהבה שהופסקה
כמו שכחת לחשוב ונעלמה המועקה
כך סתם, חייכת
האדמה נותרה שטוחה ורגועה
והדקה חלפה דקיקה לא כשעה
הנשימה הושטה בזמן ולא קפאה
אז חייכת
ואני כבר לא זכרתי איך
אתה נראה כשאתה מחייך
אז חייכתי והכעס הזדכך
ונעלם עד שהפך פס דק
נמוג כמו הקמטים במצחך
שנפרדו עם הדממה של כעסך
וכשחייכת,
כמו אמר לבך: סליחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|