קמלאון אוריה דובינסקי / נווד |
ואת נראת לי לפתע
כל כך אקזוטית
כשהיה לי קר היית לי מכסה
מתחת לעציך את פרותיך אנסה
מול ימך בשקיעה
החדרת בי עוד תקוה
הדרכיך הרבות חיפשתי לי ניסים
ותמיד חזרתי למקומות המוכרים
את לי אהבה
אדמותייך לי חיים
הייכן שלא אלך
את עימי לעולמים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|