|
1.
איפה היית כשאני הייתי
אתה היית ואני הייתי חמימה
אחר כך לבשתי לבן מקומט מכותנה
אתה היית ברור ואני כל כך סתורה
2.
וערב קריר שורה על צלליות העורבים
בלוע האופק נטרפת שקיעה מכתימה
3.
וכחולים עפעפי עין הליל הפעורה
שקט חתולי מתגנב מעל גדר משחירה
ועונג שבת פושט ערירי על שדות ההכרה |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.