הכמיהה לאושר היא מין דבר מעורפל שכזה, הוא הסתכל במראה ואמר
בלב.
אחר כך הוא התחיל שוב במערכת היום יומית השבלונית שלו- להתקלח,
להתגלח, להתלבש ולצאת לעבודה.

אבל לאט לאט הוא הרגיש שהסדר יום השבלוני הזה הורס אותו
מבפנים- הוא כבר לא מסוגל להמשיך.

הוא כבר לא צעיר ולא מעט פעמים חשב על הקמת משפחה.
הוא הרגיש בימים האלה מין בדידות, שלא תבינו לא נכון, זה לא
שלא היו לו חברות להפך כמעט כל יום ישנה במיטתו חברה חדשה.
נשים רבות כבר בילו אצלו במטה, נשים כמעט מכל מוצא ומטווח
גילאים דיי רחב והביקורות על הביצועים שלו במיטה משבחות הוא
כבר יכול היה לשקול לפי הביקורות את האופציה של להחליף מקצוע
לשחקן בסרטי פורנו.
כבר בגיל 16 הוא התחיל לקיים יחסי מין הוא עשה את זה בפעם
הראשונה עם אחת הבנות שהיו שנתיים מעליו בבית הספר ומהרגע שזה
קרה הפופולריות שלו הרקיעה לשחקים בקרב הנשים  אבל הוא היה כזה
אטום מבחינה רגשית.

בימים האחרונים הוא הרגיש יותר בודד עם החברות המזדמנות שלו
מכשהוא היה לבד.


הוא נזכר בחברה הראשונה שלו, רוני, בגיל 15 ואיך שהוא היה
מאוהב בה ואיך שהיא זרקה אותו ושברה לו את הלב, ככה סתם בלי
סיבה מיוחדת והיא טענה שהם פשוט לא התאימו והוא קיבל את זה דיי
בהלם.

הוא עדיין זוכר את המשפט שהיא אמרה לו: " דני אנחנו פשוט לא
מתאימים".



הוא לקח את סכין הגילוח התגלח, התלבש ויצא לעבודה כשמוחו היה
טעון מכל המחשבות האלה.
הוא עבר בתחום ההיי-טק בחברה גדולה, הוא היה מבוגר יחסית לשאר
העובדים ובגלל זה גם לא היה לו קשר הדוק ורציני עם אף אחד
מהם.
אחרי העבודה הוא הרגיש מין כזה צורך לאיזו יד מלטפת ולאוזן
קשבת אז הוא צלצל לידידה לבן אדם היחיד שהכיר אותו לגמרי עוד
מהתקופה בתיכון, הוא צלצל לתמר.
תמר תמיד ידעה איך להוציא אותו מדיכאונות ולגרום לו להרגיש קצת
יותר נחת ופחות בדידות.
הוא קבע להיפגש עם תמר ב 21:00 בקפולסקי.
הוא הגיע לקפולסקי בחמישה לתשע וידע שתמר בטח תגיע בעוד חמש
דקות בדיוק, כזאת היא היתה מין כזו דייקנית בדיוק על הנקודה.
כבר בתיכון היא תמיד העתיקה מהמחשבון את כל הספרות שהוא הציג
אחרי הנקודה בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה.

לא פעם הוא חשב על להיות עם תמר, לצאת איתה, כמו שזוגות
אמיתיים עושים ולקדם את היחסים ביניהם אבל הוא ידע כבר שהיא לא
רוצה להרוס את הידידות, היא כבר אמרה לו את זה לפני 10 שנים
ומאז הוא לא שאל שוב.
היה לו כל כך נח ואמיתי כשהוא היה איתה, פתאום הכל נהיה ורוד
יותר, הכל נהיה נחמד והוא חשב רק חיובי.

פתאום הוא הרגיש ליטוף על הראש. הוא הסתובב וישר קיבל נשיקה על
הלחי, זו היתה תמר.
שלום היא אמרה לו והוא ענה לה- וביטחון, היא העלתה על חיוך קטן
על פניה, עוד אחד מהחיוכים הכובשים שלה.
את מוזמנת לשבת הוא אמר לה וחייך, היא ענתה לו- תודה רבה באמת
וחייכה אליו.
היא שאלה אותו - נו מה קורה איך העולם מתאכזר ליצור מתוק
כמוך?
הוא ענה לה שהוא לא זוכר כי הוא מנסה לנצור רגעים כאלה כמו
עכשיו שהעולם נותן לו חנינה זמנית שמתבטאת בהרגשה המושלמת
כשהוא איתה.
ככה הוא באמת הרגיש... מין כזו הרגשה עמוק בלב.
הוא היה גוזר על עצמו התנזרות ממין לכל החיים רק כדי שיהיה לו
קשר רגשי עם מישהי כמו תמר.

מה תזמינו המלצרית שאלה וקטעה את לו את רצף המחשבות במין כזו
אלימות שכזו.

הוא הזמין דיאט-קולה ותמר הזמינה נס-קפה עם שני סוכר.
אז מה נשמע תמר שאלה.
מצויין הוא ענה, קצת בודד אבל זהו.
מה איתך?

יכול להיות יותר טוב אבל בסדר אני מניחה.

דני של- איך זה יכול להיות יותר טוב.

אתה יודע תמר ענתה- רווקה מתקרבת ל-30 אוטוטו יגיע גיל הבלות
ועדיין לבד. חוץ מהחברים המזדמנים שיש, מה איתך עדיין חברה
חדשה כל לילה?

כן, דני ענה, אבל זה לא זה, את יודעת...
תגידי את חשבת איך יכול להיות בינינו קשר?

תמר התחילה לענות ואז המלצרית הגיעה וכאילו עצרה את הכל לרגע
אחד והכל קפא על מקומו, היא הניחה את המשקאות והלכה,תמר
המשיכה- האמת היא שחשבתי על זה דיי הרבה במיוחד בזמן האחרון,
היא עצרה לרגע ולגמה מהקפה, דני חיכה במבט מתוח פתאום הוא
הרגיש איך שהכל זוחל. תמר סיימה ללגום והמשיכה, ניסיתי לחשוב
איך זה יילך ואני לא הייתי בטוחה
וגם לא ידעתי מה אתה מרגיש, לשבתי שאולי אתה כבר לא מרגיש אותו
דבר והאינפלציה של בחורות שיש לך במיטה מספקת אותך, דני חייך
חיוך מבוייש.
תמר שאלה, מה איתך, חשבת על זה?
דני התחיל לענות.
האמת שלא יכולתי להפסיק לחשוב על זה, כל הבדידות שלי, כולה
כמעט ונעלמת כשאני איתך, הייתי מוותר על כל הבחורות רק כדי
להיות איתך, והייתי מוותר עליהן מבלי לחשוב פעמיים ובלי שום
חרטות.

תמר חייכה חיוך רחב ותפסה לו את היד, דני הציע שישלם את החשבון
ושהם ייצאו לאיזה טיול קטן, תמר הנהנה בראשה.
דני שילם את החשבון והם התחילו לטייל כשהם אוחזים יד ביד.
המזג אוויר היה נעים, דני שאל בקצת ביישנות, אז מה את חושבת
עכשיו כשאת יודעת מה אני מרגיש?

תמר חייכה וענתה לו, זה מין כזה רגש חזק של שמחה צרופה שאני לא
יכולה לתאר במילים.
דני לקח את דו, תפס את העורף של תמר קירב את ראשה לראשו ונישק
אותה וככה הם עמדו מתנשקים במשך כמה רגעים ארוכים כאילו שהעולם
עצר מלכת ושהם ביקום משלהם.
לאחר כמה רגעים דני הוריד את שפתיו משפתיה של תמר שעוד חיוך
כובש התפשט על פניה, אני כל כך שמחה היא פלטה, גם אני דני ענה
וזלגו לו כמה דמעות על הלחי- הוא אמר לה בלחש- אני אהב אותך,
תמר חיבקה אותו ואימצה אותו לגופה ואמרה- אין לך מושג כמה זמן
כבר חשבתי על זה.

תמר התחילה לבכות פתאום, דני שאל אותה מה קרה ואם זה מעצב או
משמחה.

תמר ענתה לו- אני מצטערת להגידף אבל זה מעצב, היא התקרבה אליו
ולחשה לו משהו באוזן, פתאום נהוא נראה כאילו עולמו חרב עליו,
הוא חיפש מהר משהו להיאחז בו, הוא חיבק אותה הכי חזק שהוא
הצליח וזעק- לא, למה???????

היא חיבקה אותו גם ופתאום החיבוק שמקודם סימל את הרגע המושלם
שלהם הפך לסיוט אחד גדול.
טוב הוא אמר, זה לא מפריע לי, איפה שתצטרכי אותי אני איתך.
אני אוהבת אותך היא נתה לו.
הם חזרו לבית של תמר ובילו שם את הלילה בישיבה בסלון
ובדיבורים, בבוקר הם הלכו לבית חולים.
דני עבר לגור עם תמר והאהבה ביניהם פרחה והכל היה מושלם.
האנשים מהצד לא הבינו למה הם לא מדברים אפילו על חתונה או על
ילדים, בסופו של דבר הם הבינו את זה אחרי 7 חודשים ומסתבר שמה
שתמר אמרה לדני באותו יום היה שיש לה סרטן.
דני היה שבור לגמרי אחרי שתמר נפטרה והחליט להתאבד.

קברו את שניהם בשתי חלקות צמודות.


כתבו על המצבה המשותפת: "לשני האנשים שמצאו את האושר העילאי
ולא הסכימו לאבד אותו".