דוריאן גריין / אהובתי משכבר |
מתערסלת בטירוף חמוץ-מתוק,
בתכול עינייה גבישי
חולשה.
אהובתי משכבר אינה מדברת.
שוקעת בזיכרון קרוב-רחוק,
שתיקותייה רוחות בשמי
ארגמן.
ליבי מתמוסס בלהט כאביה
לתמהיל של אובדן.
אהובתי משכבר אינה מנשקת.
על מרקם שפתותיה קמטיי עצבות,
מרעיבה נשמתה עד
שיכחה.
אהובתי משכבר אינה מחבקת.
מזדחלת אל פינה חשוכת תמימות,
משילה בכבדות את
יופיה.
ליבי מתבוסס בדמי ימיה
של אהובתי משכבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|