[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלי אשד
/
רצח נציב יהודה

בגד ! שארית יהודה בכף!  אדוני , סלחה
לי ולחטאי ! טובות בקשתי ובאני בגד!
בן- מות גדליהו ! עם פגרי הנבלים אטילך
אל אשפתות !חרבי -בוגדים הורגת
הא, אדון!
הא, זדון!
חרב ללב האיש , אשר אל מנעמי שלוה
נהה,  בעוד איי ארצנו עשנים. תקעו שלח.  
(מתוך מחזור השירים "בימי גדליהו " בתוך רוחות קדים וים  מאת
פנחס אלעד-לנדר)
ישנו רק יום מועד אחד במסורת העברית שנקרא על שמה של אישיות
היסטורית כלשהיא , כבוד שלו לא זכו גם אישים מפורסמים כמו משה
או דוד המלך , זהו יום "צום גדליה " שב ג' בתשרי . צום זה נקבע
לזכר רציחתו של גדליהו בן אחיקם מושל שארית יהודה לאחר חורבן
ירושלים והבית הראשון בידי הבבלים. גדליהו הוא באופן יחסי
אישיות לא חשובה בהיסטוריה התנכית ובכל זאת דווקא הוא זכה לכך
שיום צום יקרא על שמו.
 אמנם יש במסורת העממית  ימי צומות  לזכר מות אישים אחרים כמו
שני בני אהרון , אחות משה מרים , יהושע בן נון , עלי הכהן ,
שמואל הנביא ועוד אבל אין כל חובה לקיימם ולמעשה אינם חשובים .
רק הצום לזכר גדליהו בן אחיקם הוא חשוב והוא בגדר חובה לכל
יהודי.
 למרות זאת לאורך הדורות הוא זכה לתשומת לב מעטה ויש עליו
אגדות מועטות ביותר ביחס . אך בעשרות השנים האחרונות שוב זכו
הוא והאירועים הקשורים בו  לתשומת לב בספרות העברית, גם משום
שהם נראו אקטואליים מאוד כתוצאה מאירועים שונים בהיסטוריה
היהודית המודרנית.    
המאמר יסקור את הדרך שבה מציגות היצירות את הדמות ותקופתה ואת
המקבילות שהם עושות בין התקופה ההיסטורית חורבן בית ראשון
ואחריו והסכסוכים הפנימיים בין היהודים ובין תקופתנו.
המשפחה שיצרה את התנ"ך
 גדליהו בן אחיקם היה בן למשפחה חשובה ביותר ביהודה .לאמיתו
של דבר אנו מכירים חמישה דורות רצופים שלה מימי  המלך חזקיהו
ועד גדליה שיא שאין כמוהו לשום משפחה אחרת ביהודה להוציא כמובן
את משפחת בית דוד עצמה.  לפי חשבון משוער שירתה משפחתו של
גדליה ביהודה במשך 140 שנה.  בני המשפחה שירתו בנאמנות את כל
המלכים מחזקיהו דרך מנשה ואמון ויאשיהו וכלה ביהויקים יהויכין
וצדקיהו .
 לבני המשפחה הייתה תמיד אורינטציה פרו בבלית מובהקת, וזה  מן
הסתם גרם לבבלים למנות לבסוף את בן המשפחה גדליהו לנציגם
ביהודה לאחר החורבן .
אך חשיבותם האמיתית של בני המשפחה  לדורות הבאים הייתה תרומתם
החשובה וייתכן  שאף המכרעת לשימור או אף יצירת ספר התורה המוכר
לנו כיום ועימו היהדות .אחד מבניה של המשפחה , סבו של גדליהו
היה שפן בן אצליהו בן משולם ששימש כסופרו של המלך יאשיהו .
בספר מלכים מסופר שהיה זה בזמנו שהתגלה ספר קדום שהביא למהפכה
דתית ביהודה ( ככל הנראה ספר דברים). יש חוקרים המודרניים
שחושבים שהיה זה שפן הסופר עצמו ( אולי ביחד עם אנשים המקורבים
אליו ) שהעלה את הספר , שלא היה יצירה קדומה כלל ועיקר על הכתב
כדי לבטא רעיונות חדשים ביחס שבהם תמכו .
 כדאי להזכיר כאן את הרומאן  של אלי שרייבר (חתולי) השדה
והמערה אשר בו ( דו"ח נתיחה )  ( 1998 ) המתאר את מאמציו של
סופר מקראי בימי המלך ישעיהו לכתוב את הסיפור המוכר לנו  על
קניית מערת המכפלח בידי אברהם אבינו . סיפור זה שיש בו מסר
פוליטי ברור לזמננו מתאר את מאמציו של הסופר המקראי לשנות את
סיפור קניית המערה לצרכים הפוליטיים של מעסיקו,  שפן הסופר
שהוא האיש האחראי  יותר מכל אחד אחר ליצירת מה שאנו מכנים היום
"המקרא".
 כיום כמובן כבר אי אפשר לאשר או להכחיש טענה זאת אם כי יש
לציין שחז"ל עצמם העמידו את את שפן הסופר בשורה אחת עם עזרא (
שיש הרואים בו את העורך הסופי של התורה ) ועם רבי עקיבא " אילו
לא עמד שפן בשעתו , עזרא בשעתו ורבי עקיבא בשעתו הייתה תורה
משתכחת ".  וזה מראה אולי על כך שגם אצלם הייתה מסורת על
תפקידו המכריע של שפן בשימור ואולי גם ביצירה של ספר דברים,
אולי ביחד עם סופרו של הנביא ירמיהו ברוך בן נריה שיש המיחסים
גם לו תפקיד חשוב בכתיבה של יצירות התנ"ך מ"האסכולה של ספר
דברים "  בתקופה זאת.
בניו של שפן , גמריהו ואחיו אחיקם אבי גדליה ובנו של גמריהו
(ודוו של גדליהו) מיכיהו  נודעו באהדתם לנביא ירמיהו
ולנבואותיו הפרו בבליות שזכו לעויינות רבה אצל האצולה והמלוכה
הפרו מצריות בדרך כלל.אלעשה בן שפן נשא איגרת של ירמיהו לגולי
בבל .
אחיקם  בן שפן היה זה שהכריע במשפט שנערך לנביא ירמיהו לאחר
נאום שנתן בשער בית המקדש נאום שהרגיז מאוד את העם בנטייתו
הפרו בבלית המובהקת  ל "בלתי תת אותו בידי העם להמיתו " (
ירמיהו כו, כד)ולמעשה הציל אותו בכך מסקילה.
סביר מאוד להניח שמשפחת גדליהו התנגדה בתוקף למרד במלך בבל
ולהישענות על מצרים ובכך תמכה בטענותיו של הנביא ירמיהו.

נציב יהודה  
אין ספק שהייתה זאת הנטייה הפרו בבלית רבת השנים של משפחתו של
גדליהו ששיכנעה את נבוכדנאצר מלך בבל למנות את גדליהו בן אחיקם
למושל יהודה לאחר שהחריבו הבבלים את ממלכתו של צדקיהו ואת
ירושלים ואת בית המקדש. על כך מסופר לנו הן בספר מלכים והן
בספר ירמיהו .
ייתכן מאוד שלגדליהו היה תפקיד חשוב בממלכה גם לפני החורבן .
בחפירות העיר לכיש התגלתה כתובת חומר בטין ובה הכתובת "לגדליה
אשר על הבית " תפקיד שני במעלה אחר המלך עצמו . ייתכן מאוד
שהכוונה לגדליהו בן אחיקם .
בתפקידו כמושל יהודה לאחר החורבן ישב  גדליהו בעיר מצפה אשר
בארץ בנימין. הוא ניסה להחזיר את החיים התקינים ביהודה שנפגעו
קשות כתוצאה מהמלחמה עם בבל למסלולם. הוא עודד את שארית העם
שנשאר ביהודה לאחר הגלות ( לאמיתו של דבר נראה כי רק בני
השכבות הגבוהות והמומחים במקצועות שונים הוגלו) ליישב מחדש את
הערים שנפגעו , לחזור לעבודת האדמה ולהשלים עם עולו של מלך
בבל.זה כמובן היה גם האינטרס של הבבלים שלא היה להם דבר
להרוויח מהמשך חורבנה של יהודה שלא תוכל לשלם להם מיסים.נראה
שגדליהו היה אמור לשמור על הביטחון והסדר ביהודה מטעם הבבלים
אך אין ספק שגדליהו היה מעוניין לשקם את יהודה מהר ככל האפשר.

משימת שיקום זאת ניקטעה .זאת כתוצאה ממזימות שחרש ישמעאל בן
נתניה מזרע המלוכה. איננו יודעים הרבה על בן נתניה וכיצד היה
מקורב לבית דוד אך אנו יודעים שהוא היה נחוש להשתלט על יהודה
שיתכן שראה את עצמו כעת כשליטה הלגיטימי בגלל השתייכותו לבית
דוד. אולי  עשה זאת בשליחות העמונים שאל מלכם בעליס היה מקורב
וששאפו שלהשתלט  דרכו על שטחי יהודה .
לדברי ספר ירמיה יוחנן בן קרח היה מודע למזימה זאת והזהיר
מפניה את גדליה ואף התנדב לרצוח את בן נתניה. אולם גדליהו מנע
זאת ממנו " אל תעש את הדבר הזה , כי שקר אתה דובר "( ירמיה  מ,
טז ).
גדליהו התמים לא חשד בבן נתניה וזה ביחד עם עוד עשרה אנשים
היגיע בראש השנה למצפה לאכול לחם על שולחנו של גדליה ו רצח
אותו ביחד עם הבבלים היו במחיצתו .
בן נתניה ואנשיו הוסיפו ורצחו עוד 70 איש שבאו משכם שומרון
ושילה . לאחר מכן לקח בשבי את בנות המלך ( כנראה צדקיהו ) ואת
כל העם הנשארים במצפה "וילך לעבר אל בני עמון " ( ירמיה מא ,
י) .ישמעאל ניסה להכריח את יושבי מצפה להצטרף אליו לארץ בני
עמון אולם יוחנן בן קרח ( שמהכתוב נרמז שהיה אויבו הוותיק של
ישמעאל ) הדביקו ליד גבעון והשיב את השבויים. עם זאת ישמעאל
ושמונת אנשיו ניצלו.  הם נמלטו מן המערכה ככל הנראה לעמון ושוב
אין אנו יודעים מה עלה בגורלם.  
זמן שלטונו של גדליהו היה קצר מאוד , אולי לא יותר מחודשיים (
ורק חודש לדעת חז"ל)  אך רציחתו  הייתה מכה קשה ביותר ליהודה ,
יוחנן שפחד מנקמת מלך בבל לאחר רצח אנשיו ירד עם כמה בני
משפחות למצרים ואף אילץ  את הנביא ירמיהו לבוא לשם עימם.
ברצח גדליהו ראה העם אסון לאומי גדול ביותר שאף אינו נופל
בהרבה מחורבן בית המקדש . יום ג' בתשרי נקבע לתענית ציבור
לדורות. ייתכן שלהשרשת הצום בעם לזכר אדם ספציפי תרמה עובדת
השפעתה העצומה של בני משפחתו של גדליה (השתמרה בידינו חותמת של
אדם בשם אלישמע בן גדליהו שייתכן שהיה בנו ) . יתכן שהם היו
אלה שהפיצו בבבל את ספרי התורה ואת ספר ירמיהו  וככאלה היו
בודאי במעמד חשוב מאוד , חשוב מספיק כדי להשריש  בעם את הצום
לזכר בן משפחתם .
על הצום אנו שומעים  כבר בספר זכריה שמכנה את צום גדליהו ,"צום
השביעי  וניבא שיהפך לששון ( זכריה  ח, יט) . על חשיבותו
לדורות מעידה אמרת התלמוד ש"שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית
אלוהינו " ( ראש השנה  יח ב). סביר להניח שבני משפחת גדליה עשו
הכל כדי להציג את רצח בן  משפחתם כמשהו שלא נפל בחומרתו מחורבן
בית המקדש.
אך למרות זאת חז"ל והיהדות המאוחרת עסקו רק במעט בגדליהו עם
כל חשיבותו זאת . רק בתקופה המודרנית הופיעו סופרים שחזרו
לגדליהו  לישמעאל בן נתניה ולאירועים הטראגיים הקשורים בהם .אך
הם לא תמיד ראו בצורה זהה את המשמעות של האירועים האלה .
יצירות ספרותיות  בולטות על תקופת חורבן בית ראשון ו הנביא
ירמיהו הן  מועטות . ניתן להזכיר את הפואמה הידועה של י. ל
גורדון "צדקיהו בבית הפקודות" על המלך צדקיהו האסור בידי
הבבלים    ואת המחזה של סטיפן צוויג על ירמיהו . אך יצירות אלה
אף אינן מזכירות כלל את גדליהו בן אחיקם.

גדליהו והארץ החרבה  
גדליהו בן אחיקם מופיע לראשונה בספרות העברית  המודרנית
בתרגום של מחזה שאותו כתב הרב הרפורמי  לודויג  פיליפסון (
שהרבה בכתיבת רומנים היסטוריים שרבים מהם תורגמו לעברית  )
במאה ה-19  בשם " קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני
ישראל בבוא צר ואוייב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו
הראשון".פיליפסון  כתב בדרך כלל רומנים על תקופות היסטוריות
מאוחרות בהרבה בתולדות ישראל ומחזה זה כמו מחזה אחר שהוא מעין
הקדמה לו בשם "יהויכין "  על המלך הגולה בבבל ( שתורגם לעברית
עוד ב-1860)  הוא  אנומליה ביצירתו .  
את המחזה תרגם לעברית צבי אלעזר טעלאר והוא יצא לאור בקרקוב
ב-1888. כפי שמתאר זאת המתרגם בהקדמתו " במחזה הזה יתיצבו
לפנינו שני אנשים זה לעומת זה  . זה בתם לבו וישר רוחו וענות
צדקו . וזה בערמתו ובנכליו הרעים וזדון לבו וגאות רוחו ".
 המתרגם מזכיר בהקדמתו שיש ימי צומות הרבה בישראל לרגל מות
אישים שונים אך רק צום גדליה הוא בגדר חובה. ולמרות זאת בתנ"ך
ובהגדה  לא נאמר הרבה על גדליהו . והמחזה ( ,"המליצה "בפיו )
הזה בא לתקן את המעוות
המחזה מוצג כהתנגשות בין הטוב המוחלט התמים גדליהו והרשע
המוחלט  והנכלולי ישמעאל  שעם כל עורמתו אינו אלא כלי ביד מלך
עמון הערמומי עוד יותר.
"רגע קט פרחה תקות יהודה לשוב ולחיות תחת משרת גדליהו בן
אלוהים בחיר אלהים נזיר אחיו .... והנה תרמית אנשי רשע ובני
בליעל טמנה שחת רשתה לגדליהו גבור מושיענו ותעש ברגע אחד לאל
כל תקותנו ותשם האדמה ורבה העזובה בקרב הארץ!". טאללער מציג את
מות גדליה כשלב הסופי בחורבן הסופי של ארץ ישראל חורבן שממנו
לא התאוששה הארץ גם בימיו . או כפי שהוא מתאר זאת בצורה מליצית
בהקדמה " נבכה את היום בו הומת מיד מרצח בליעל אשר הצמית חייך
וחיי עדתך ויהפוך לאבל תקוות משושנו בצר אשר הרס בעברתו כל
מבצרי בת יהודה. לאלה לקללה ולדראון עולם יהיה שם מרצחך זה ושם
קדשך לברכה ולהלה ולמזכרת נצח עדי עד...".
לאחר מכן במשך תקופה ארוכה נעלם הנושא של גדליהו בן אחיקם
מהספרות העברית . אולי ניתן ליחס זאת לעובדת פעילותה של התנועה
הציונית וישובה מחדש של ארץ ישראל וכך האירועים הקשורים
בגדליהו שהיו קשורים לחורבנה הסופי של הארץ שוב לא נראו
רלבנטיים לסופרים השונים שחיפשו מקבילות מתאימות יותר לזמנם
זמן התיישבות ויצירה ולא זמן של חורבן  ומלחמת אחים.   מקבילות
כמו עלייתם של עזרא ונחמיה לארץ ישראל ותקופות תנכיות אחרות .
גדליהו בן אחיקם הועמד שוב בקרן זווית.
בהתעלמות זאת חל שינוי דרמטי בסוף שנות השלושים  והארבעים כאשר
בבת אחת הופיעו כמה יצירות שונות שדנו ובצורות שונות ומזוויות
שונות בסיפור גדליהו . ייתכן שהיה לכך קשר לעובדת עלייתו
המאיימת של השלטון הנאצי  ולאיום שהיווה על היהודים ,שניתן היה
להשוותו לשלטון הבבלי הקדום ולחורבן שהביא ליהודה.
וכך הופיע  הרומן התנכי של הסופר הידוע פרנץ ורפל HORER DIE
STIMME    ( שמעו את הקול ) מ-1937 רומן מקיף  על חיי הנביא
ירמיהו . בספר זה יש גם אפיזודה קצרה על פרשת גדליהו בן אחיקם
, אולם אין לה משמעות מיוחדת  משל עצמה.  זוהי רק עוד אחת
משרשרת הזוועות שאותה עוברים ירמיהו ועמו בספר שהוא אליגוריה
על מילחמת העולם המתקרבת שבה חש ורפל היטב. ספר זה תורגם
לעברית תחת השם "ירמיהו  איש ענתות"  בידי ברוך קרופניק  (
קרוא ) בשנת תש"ו ב-1946 לאחר סיום מלחמת העולם כאשר הסיפור על
הסבל הנורא שאותו עבר עמו של ירמיהו נראה כאקטואלי לחלוטין.
השמאל והימין וגדליהו בן אחיקם  
חשובות יותר לענינינו היו שתי יצירות שהופיעו כמעט בו זמנית
בארץ ישראל והיציגו את סיפור גדליהו וישמעאל בן אלישע בצורות
מנוגדות לחלוטין.
שתי היצירות הופיעו במסגרת אותה ההוצאה "יזרעאל " ובמסגרת אותה
סדרה "דורות " . אך גישות קוטביות יותר מהן לפרשה לא ניתן
לתאר.
אחת מם הייתה הטרילוגיה של מנחם זלמן לפובסקי  "על פי מקורות
שונים " ( שלא צויינו ) " מלך ביהודה " שהופיעה בשנים
1936-1937. טרילוגיה זאת ( שהיא בעצם ספר אחד גדול בשלושה
כרכים ) כללה את החלקים : יוחנן בן קרח " , העיר במצור ,
ו"אודים אחרונים".    
  בטרילוגיה זאת תיאר ולפובסקי את אחרית ימי בית ראשון ואת
חורבנו . בספר מועמדים זה כנגד זה הגיבור החיובי וההרואי יוחנן
בן קרח אמיץ הלב והצנוע והמקפיד למלא ככל יכולתו את חובתו לעמו
ולארצו ולעומתו ישמעאל בן נתניה המרושע הנוכל והרצחני. השניים
מתוארים כמאוהבים באותה האישה בת המלך צדקיהו , דבר שהוא גורם
ראשי לשינאה בינהם . בת המלך כמובן מעדיפה את יוחנן האבירי.
בסיפור מתואר  כיצד ישמעאל הוא זה שבוגד בירושלים ומסגיר אותה
לידי הבבלים בתקווה לקבל מהם את השלטון. אך אלה מסרבים לקיים
את הבטחתם לבוגד . זה נמלט אחוז ברגשות נקמה וחוזר כדי לרצוח
את גדליהו ( שהוא דמות משנית ביותר בסיפור ) ולחטוף את אהובתו
. יוחנן בן קרח מבריח אותו לבסוף . וכמו בסיפור התנכי יורד עם
השארית למצרים . אך נראה שלולפובסקי היו נקיפות מצפון בנתינת
סיום כזה לגיבורו החיובי . יוחנן בן קרח ואישתו עולים בסוף
הספר בחזרה לארץ על מנת לעבד את אדמתה בהתאם למיטב הערכים
הסוציאליסטיים שבהם החזיק ולפובסקי  . סוף טוב הכל טוב אם כי
שום דבר כזה לא נרמז בתנ"ך.  
ולפובסקי לא הסתפק בטרילוגיה הזאת שלו לנוער  וחזר אל הנושא
בשנת -1947 במעין גרסה חדשה למבוגרים בשם "לנתיבות עולם " שגם
היא הייתה מבוססת "על מקורות שונים " ובמרכזה עמד הפעם הנביא
ירמיהו שהיה רק דמות משנית בטרילוגיה המקורית . הפעם היו כאן
שני כרכים "ירמיהו ובית הריכבים  סיפור צעירותו של הנביא .
ו"מושל ונביא" שהוא למעשה גירסה חדשה  למבוגרים של טרילוגיית
"מלך ביהודה". הפעם יוחנן בן קרח הוא דמות רקע בלבד וירמיהו
וגם גדליהו עומדים במרכז.   אך מבחינת התיאור של פרשת גדליהו
בן אחיקם לא השתנה שום דבר משמעותי. שוב גדליהו הטוב ( שהקורא
למד להתוודע אליו ולגדולתו יותר מאשר בטרילוגיה הקודמת) נרצח
בידי ישמעאל הנבל. יש שינויים מסוימים  בתכנים אך לא במשמעויות
.
גירסה שונה לחלוטין על ישמעאל בן נתניה ומניעיו ניתנת ביצירה
האחרת שנכתבה באותה תקופה "מלכים בכלא " של אליעזר שטינמן שיצא
לאור ב-1938.
מקורה של יצירה זאת הוא מסובך ביותר . היה זה עיבוד דרסטי  של
עיבוד. היא הופיעה כמסגרת כרך א' במהדורה המעובדת החדשה שאותה
הוציאה לאור הוצאת יזרעאל של סדרת הסיפורים ההיסטוריים
המפורסמת "זכרונות לבית דוד " של הסופר הגרמני הרמן רקנדורף  (
שהופיעה במקורה תחת השם "מסתורי היהודים") שעובדה לעברית תחת
שמה הידוע כיום בידי   אברהם שלום פרידברג. סדרה זאת תיארה את
קורות עם ישראל לאורך תקופות שונות כפי שהם משתקפים בעיניהם של
צאצאי בית דוד כשכל סיפור הוא תיאור בגוף ראשון של אחד מהם
מימי גלות בבל ועד תקופת ההשכלה.  הוצאת יזרעאל הוציאה לאור
בסוף שנות השלושים מהדורה מעובדת ומורחבת באופן דרסטי של סידרה
זאת בידי צוות סופרים עבריים שכלל  גם  את מנחם זלמן ולפובסקי
, והוא עיבד בין השאר עבור הסידרה סיפור של לודויג פיליפסון
מחבר "קשר בן נתניה"  על עזרא הסופר.  
הסיפור הראשון בסדרה של אליעזר שטינמן  "כף הסיידים" מתאר את
חיי הגולים בבבל דרך עיניו של זרובל בן שאלתיאל בן המלך הגולה
יהויכין . לפחות בגירסה של פרידברג  מסוף המאה ה-19 שקראתי
אותה( וגם בגירסה המעובדת של הוצאת מסדה משנות השישים ) אין
שום התייחסות בסיפור  לפרשת גדליהו.
 שונה המצב בגרסה שעובדה בצורה דרסטית בידי אליעזר שטינמן .
שטינמן שינה את שם הסיפור וחילק אותו לשניים  "מלכים בכלא "
ו"המעפילים".  הוא יצר למעשה סיפור חדש שאותו סיפר אביו של
זרובבל שאלתיאל ( בעוד שבמקור זרובבל רק תיאר בפירוט את חיי
אביו) ולסיפור זה הכניס אירועים שלא היו קיימים כלל בגירסה של
רקנדורף ופרידברג כולל כאלה הקשורים לפרשת גדליהו בן אחיקם.  
ב"מלכים בכלא " יש התייחסות חדשה ושונה לחלוטין ממה שנתקלנו עד
כה לישמעאל בן נתניה. שאלתיאל שלו יש קשרים הדוקים עם אביו
יהויכין ודודו צדקיהו העיוור הכלואים בכלא בבל , נתקל בבת המלך
צדקיהו ומתאהב בה ונושא אותה לאישה  ( פרשה מקבילה למה שמסופר
לגבי יוחנן בן קרח ב"מלך ביהודה" מהשנה הקודמת ). על פרשת
גדליהו מסופר שהגולים ששמעו אליה מתיחסים אליה באימה וחוששים
לדבר עליה.יוחנן בן קרח  ואנשיו שברחו למצרים מתוארים בצורה
שלילית ומסופר כתוצאה מכך קרו להם כל מיני אסונות כפי שניבא
ירמיהו .  
אך מסתבר שיש גם מי שרואים את ישמעאל ואנשיו בצורה חיובית .
לראשונה מסופר לנו מה עלה בגורלו של ישמעאל בן נתניהו לאחר
הרצח . הוא וקבוצתו הקימו להם מעין מבצר ותוקפים משם  את כוחות
מלך בבל במה שהיינו מכנים לוחמת  טרור וגרילה אכזרית ואף תקפו
את מקדש אחד מאלי בבל ושדדו את אוצרותיו . מטרתם לפי השמועה
היא להחזיר את אוצרות בית המקדש מבבל.
שאלתיאל נפגש בסיפור עם אחד מאנשי הקבוצה ששמו לא ניתן אם כי
מצויין שהוא  מזרע בית דוד . אם כי זה לא נאמר במפורש בסיפור
לקורא ברור שהמדובר בישמעאל בן נתניהו עצמו .הוא מוצג כדמות
הירואית שלוחמת לא למען עצמה אלא למען עמה ולמען " תהילת ציון
" . במהלך  הסיפור הוא מספר  לשאלתיאל שהוא חיסל במו ידיו את
המלך נכובדנאצר בזמן אחד התקפי הטירוף של זה ובכך נקם את נקמת
יהודה.
זהו תיאור שונה מאוד מהתיאור של ישמעאל בן נתניה הבוגדני בשבו
נתקלנו עד כה. ניתן לתמוה אם תיאור זה אינו משקף את דיעותיו
הפוליטיות של המחבר -מעבד עצמו  ואולי מבטא סימפטיה מסוימת שחש
לכוחות המחתרות  של אצ"ל ולח"י שתיאור הקבוצה של ישמעאל
והאידיאולוגיה הלוחמנית שלה מזכיר מאוד את אנשיהם ומטרותיהם.  
הסופר יותר משהוא מתאר את גדליהו וישמעאל הקדומים מתאר למעשה
את הסיכסוך האידיארולוגי של זמנו בין תומכי ההבלגה כפני הערבים
ודורשי הפעולה הישירה ולו גם באמצעי טרור.
ניתן לאמר אם כך שהיצירות השונות של   הסופרים העמיתים
ולפובסקי ושטינמן על גדליהו בן אחיקם וישמעאל בן נתניה  שנכתבו
ופורסמו כמעט בו זמנית , מייצגות גם עמדות אידיאולוגיות שונות
מאוד  לגבי האירועים והדמויות.
לאחר יצירות אלה של ולפובסקי ושטינמן בשנות השלושים והארבעים
,גדליהו בן אחיקם נעלם שוב מהסיפורת ההיסטורית למשך שנים רבות.
יוצא דופן היה מחזור שירים שאותו חיבר על גדליהו  פינחס אלעד
-לנדר ושבו תיאר  את הפרשה מנקודות המבט של דמויות שונות ובהם
גדליהו וישמעאל .  אך מחזור שירים  זה היה יוצא דופן .ייתכן
שבתקופה זאת  של התפתחות ושגשוג מדינת ישראל לא היה עניין רב
בדמות ובאירועים הטראגיים סביבה.  
יוצא דופן נוסף שעסק בפרשה היה  ספר עלילה לילדים חרדיים בשם
ירמיהו : מאורעות מחיי הנביא ירמיהו . מאת מנוחה  טוקר  שהופיע
בהוצאה חרדית בירושלים  בשנת  תשנ"ב ותיאר באופן דרמטי מאוד  
את הרצח של גדליהו הטוב בידי ישמעאל הנבל . אך בספרות העברית
בכללה לא היה עניין רב בתיאור האירועים הקשורים בחורבן בית
ראשון בכלל ובגדליהו בן אחיקם ורוצחו ישמעאל בן נתניהו  בפרט.


רצח גדליהו ורצח רבין
ו בשנות התשעים אירע אירוע היסטורי רב משמעות שחידש את העניין
בפרשה .
היה זה רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בידי מתנקש יהודי ב-1995
.
הרצח עורר מיד איזכורים בכתבות ומאמרים שונים  לרצח גדליהו
שבוצע גם הוא בידי מתנקש יהודי , רצח שהביא בהשלכותיו לאסון.
רצח זה הביא לרומן היסטורי חדש על ימי גדליה שמחברו קישר אותו
במפורש לרצח רבין  "רצח והארץ התרוקנה"  מאת  חיים חיימוף.
ספר זה מורכב למעשה משני קווי עלילה . האחד סיפור בגוף ראשון
של תושב יהודה שמתאר את האירועים מנקודת ראותו והשלישי סיפור
בגוף שלישי של האירועים מנקודת ראות הבבלים ומלכם. אלה אינם
מתוארים דווקא כעוינים בהכרח ליהודה והמחבר רומז שההתנהגות הלא
רציונלית של אנשי יהודה עצמם היא שהביאה לחורבן.
 . המסר של המחבר ( שהוא מבטא אותו במפורש בסוף) הרצח של
גדליהו הביא גם לחורבן העם והארץ  . והוא אומר במפורש שאותן
התוצאות יכולות להיות גם לרצח רבין שההקבלה בינו ובין גדליה
היא ברורה מאוד.
באופן אירוני יש כאן מעין חזרה לתפיסה שאותה ביטא המתרגם של
"קשר בן נתניה בסוף המאה ה-19.
דומה  אם כך שצום גדליה הצום שהיה קשור לחורבן הארץ כתוצאה
מהתנקשות בחייו של מנהיג יהודי בידי בן עמו קיבל כיום משמעויות
חדשות ואקטואליות מאוד בעיני אנשי רוח וסופרים שונים  והסיפור
שמאחוריו הוא אקטואלי יותר מאי פעם.


 

רשימה כרונולוגית של יצירות  על גדליהו בן אחיקם  
פיליפזאן , יהודה ( לודויג פיליפסון ) " קשר בן נתניה: חזות
קשה בדברי הימים לבני ישראל , הוצאת המתרגם , קראקא, תרמ"ח .
ולפובסקי , מנחם זלמן מלך ביהודה: א.  יוחנן בן קרח " ב.  העיר
במצור , ג. "אודים אחרונים". הוצאת יזרעאל ת"א, 1936-1937 .  

שטינמן , אליעזר .א מלכים בכלא. בתוך  זכרונות לבית דוד : כרך
ראשון הוצאת יזרעאל , ת"א, 1938.
ןלפובסקי , מנחם זלמן לנתיבות עולם :א. "ירמיהו ובית הריכבים
ב. מושל ונביא"  עם עובד, ת"א, תש"ז .
ורפל , פרנץ   ירמיהו איש ענתות  .  הוצאת נ. טברסקי , ת"א,
תש"ו ,  1946 (המקור הגרמני הוא מ-1937) .
אלעד לנדר, פנחס " בימי גדליהו " בתוך רוחות קדים וים: מבחר,
עקד   ת"א, תשמ"ז .  
טוקר, מנוחה . ירמיהו : מאורעות מחיי הנביא ירמיהו . ירושלים,
תשנ"ב.  
שרייבר (חתולי), אלי  השדה והמערה אשר בו ( דו"ח נתיחה )
זמורה ביתן   ת"א,  1998. ( על שפן הסופר סבו של גדליהו ) .
חיימוף , חיים רצח והארץ התרוקנה   זמןרה ביחן .  ת"א , 2001
.( כולל אחרית דבר של המחבר על רצח רבין , וביבליוגרפיה ).  



על ספרו של חיימוף "רצח והארץ התרוקנה "
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/24082001/ART179732.html
על הרקע ההיסטורי לרצח גדליהו ראו כאן :
http://spinoza.tau.ac.il/hci/dep/jhistory/bibhistory/course32.html
השוואות בין רצח גדליהו ורצח רבין
http://www.snunit.k12.il/netforumh/rosh/a/3-7







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כבר שלושים שנה
אני מציל ולא
ראיתי חסקה
כמוך.



מציל בשיחה עם
מירי אלוני.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/3/02 19:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלי אשד

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה