הכל מגולגל סביב סביב מהודקים
משבצת על משבצת,
שכבה על שכבה
צמודים יחדיו תמיד חבוקים
לאט לאט זה קילוף רצחני
כל שכבה מחטטת עוד ועוד בעצמי
כל תלישה ומשיכה חושפת עוד קצת
בקצב הזה לא יהיו חומות עוד מעט
ואי-שם לקראת הסוף, ה"חומה"
נוקשה, חזקה ומעמידה פני איתנה
אך בכלל חשופה היא, ממש עירומה
רועדת כולה, מחפשת שמיכה
עוד לא הספקת לחצות את החומה
והנה עוד ועוד חומות בערימה
מצטרפות הן כולן אל השכבות הקודמות
ההם שקולפו, ללא רחם ועדינות
השכבות הבודדות,החומות האיתנות
כולן יחד במערבולת של שאלות
והנה עוד לא הגיעו התשובות
והכל לקדמותו חזר....
החיים, ללא ספק, כמו נייר טואלט....ממוחזר |