שדה שדה ישראלי,
בו הדם תמיד טרי, טעים ועסיסי.

פרחי אבל ושנאה,
נובטים יפה,
משקים אותם בדם ובדמעה.

שדה ישראלי פורח,
טוב שיש איכר שכיר שמטפח,
אך למען הסדר הטוב,
נא לשכור גם מאבטח.

לבוש רשמי חובה,
(הכוונה לעניבה)
שום רובה!
ואת חגורת הנפץ נא להשאיר בקבלה.

יש לנו כל מה שאתה רוצים,
עזרת נשים,
עזרת גברים,
עזרת יהודים וערבים,
עזרה נפשית לנפגעים!

הלם קרב ורסיסים,
נא לסים רק בצדדים,
כי באמצא ריקודים,
של בנק הדם, סוכני ביטוח, ואיברים קטועים.

אנחנו ממש מצטערים,
פעם הבאה תנו למדענים להכין ת'מטענים,
או לפחות תוסיפו מסמרים,
בתי החולים כבר מוצפים,
הפצועים מופנים ישר אל ההלוויות והקברים.

אך לפחות הילדים נשארים תמימים,
לא זזים מטר מהבית,
בלי שני מלווים עם נשק, טנק ושכפ"צים.

החנויות הקטנות שוב תופסות תעופה,
כי הקניון התרוקן אחרי אותה מתקפה.
איזו אתם שואלים?
מה, אתם לא זוכרים?
זה היה נורא, ממש מזעזע,
היה פיצוץ, רעם, דם והרוגים,
אתם באמת רוצים לאמר לי שאתם לא זוכרים?
נו, כשמשפחה שלמה נהרגה,
ועיר שלמה הוכתה בתדהמה!

כן, זה היה בין הראשונים,
כי בשאר הפיגועים,
אנשים כבר לא מרגישים,
לא יודעים את זה היה מלאך המוות,
או שירת הציפורים.