אנחנו חברים טובים,
פרצנו יחד גדרות,
הלכנו יחד בתלמים.
השמענו את קולינו מעבר להרים,
שתקנו יחד תחת מים טהורים.
ברחנו יחד עד קצה העולם,
חזרנו הביתה יחד, לקבל את טפיחת השכם מכולם.
נחבאנו יחד אל הכלים,
מבויישים, מפוחדים.
רקדנו יחד על במות,
סופגים בעוז שירי הלל וצהלות.
יצאנו יחד לאוויר,
יצאנו יחד למחנק,
יצאנו יחד כמו גביר,
יצאנו יחד כתינוקי ענק.
יצאנו יחד לשדה,
לזריעה ולקציר.
פרחנו יחד,
נבטנו זה לצד זה,
אך נקצרנו בנפרד,
פעם כבש, פעם שה.
גם בתור סנה בוגר בוער,
אני אומר לך חבר,
עוד נתראה!
אם לא בחג הקציר הזה,
אז בחג אסיף של זיכרון שעוד יבוא ויעלה,
כי גדלנו בחלקת אדמה קדושה של השדה. |