אני חושבת שאני צריכה להיפרד
אני חושבת שממך ומהמחשבות עלייך, זה כל כך עצוב וכואב
ומאכזב...
עברה כבר חצי שנה ואני כל כך שונה.
בלעדייך כל כך הרבה נשימות
          כל כך הרבה שיחות, מחשבות, תהיות, הבהות
          כל כך הרבה טיפות הירדו ודמעות שזלגו.
אתה כל כך יודע!?! אני פגועה, כל כך לא ראיתי את זה ככה
אני לא חושבת שציפיתי לכל כך הרבה, רק רציתי בחיבתך וקירבתך
וכל מה שאני יכולה לראות בעיני זה החיוך היהיר שאתה תמיד מכוון
לעברי ואני כל כך מנסה לא להרגיש קטנה.
אני כה הרבה סיפרתי ודנתי על זה ואתה, אתה אף פעם לא טרחת
לחשוב... אולי... גם לי מגיע משהו לשמוע, לשמוע מהלב מה אתה
חושב
אפילו אם זה לא מה שאנירוצה לשמוע, אבל לפחות לדעת.
הרוח נושבת עכשיו והנר מהבהב לו קלות ולי כל כך קר ואני נזכרת
כמה חיכיתי לרגע שתבין, או אולי אני זו שצריכה להבין שזה לא
אתה שאני רוצה, אני רציתי את הדמות האמיתית שבתוכך, ואתה אפילו
לא תרחת לנסות להבין את רצוני.
כל כך הרבה תקוות ומחשבות שנפוגו עם הזמן... ואני עדיין שואלת
למה?
אני קופצת ממילה למילה וממחשבה למחשבה משיר לשיר ומנסה להבין
ממה יש לי עוד לקוות ולהיות חזקה, אבל כרגע לא, אני חלשה
וריקה
וכל כך מפחדת מלהמשיך ולהפגע ואני מנסה בכל כוחי לשכוח ולהיות
אדישה וכדי שאצליח לעשות זאת החלטתי להגיד סליחה... לא
התכוונתי להיות כמטרד וכאן אני נפרדת ממך ומאחלת לך שתמצא את
הטוב שבתוכך ואתה הרגיעה ושלא תרגיש לבד כמו שאני מרגישה...
ואני לא כועסת ולא שומרת טינה ולא מתחרטת על דבר, ואני דווקא
כן שמחה שאותך הכרתי, אך עצובה שממך אני נפרדת, ולא ממך, אלה
מהמחשבה... אז אם המכתב הזה מגיע אליך אז כנראה שמעשי שונו,
כיוון שאני מראה לך את נפשי ואתה את תוכך...