הנה בא החורף
את ואני כבר לא אוחזים ידיים
העלים הירוקים נשרו מן העצים
ובאוויר יש הרגשה של פחד אינסופי
הנה בא החורף
אני מביט מהחלון
את קוראת את הספר
שקניתי לך ליום הולדת
כמה שבילים לא חצינו מעולם?
אני מדליק סיגריה
פוסע לאט אל הדלת
יורד במדרגות
גשם כבד
ואני מחכה, אולי לך
למטה
הנה בא החורף
אני מביט בקבוצת ילדים
יש שם אחד
לא שייך
אולי זה אני, אולי זו את
אני מתחיל ללכת
את לא שמה לב שהלכתי
ושוב אנחנו מתרחקים
נעלמים בקצוות
הנה בא החורף
אלף סימנים של מלחמה באוויר
ולנו לא נותר
אלא לקום וללכת
אני מגיע עד הקצה
ומחליט להמר על הכל
להשאיר את מה שסגור בצד
ולחזור חזרה
את בוודאי נרדמת על הספה
הספר מונח על השולחן
ברדיו מדווחים על סערות חזקות בדרום
ואני עובר ליד עוד חנות שנסגרת
עולה במדרגות
ומנסה להביט לאחור
יש מלחמות שאי אפשר לנצח
וזה כבר חורף
רוצה להתנחם
וברקע קולות של מכוניות נוסעות בבהלה
אני נכנס לבית
את ישנה
אני רטוב, עומד מולך
נשאר עם המעיל עליי
מביט על הקירות
כבר שבועות שהבטחנו שנצבע
ובינתיים בא החורף
אני רוצה להתנחם
את מתהפכת מתוך שינה
ואני הולך לחדר,
מהחלון הרחוב נראה אחר
תמונה מסרט שאני כבר לא זוכר מתי הפסקתי לראות
ובינתיים בא החורף. |
