חוסר מזל, חוסר מזל מזויין, מלמל המזל של ק ובעט בפחית של
בירה, בכל אופן לו זה נראה כמו פחית של בירה, הוא ניסה להזכר
אם פחיות בירה עושות מיאו אבל ויתר על הבעיה לטובת מחשבות למה
פחיות בירה פתאום יכולות לזוז ואיך זה שכל כך קשה לשמור על
שיווי משקל כשאתה שיכור.
המזל של ק איבד את שיווי המשקל ונפל, יופי, חניך מצטיין של בית
הספר למזלות אתה, לא מספיק שאתה לא מצליח לסדר ל-ק כלום, אתה
גם שיכור,מסריח, וקיבינימט אתה צריך להגיש דו"ח בסוף השבוע.
האמת למזל של ק היו נסיבת מקלות, אמנם ק הייה חכם, נחמד, נראה
טוב ולפעמים גם מצחיק אבל היה לו פשוט חרא של מזל.
כל חודש שהמזל של ק (שיקרא מעכשיו מוטי כי זה הרבה יותר נוח או
אם נרצה להתחכם אז גד) הייה מקבל בקלסר המזל את כמות הצרות ואת
כמות המזל של ק להחודש הוא היה מזרים לעצמו אלכוהול עד שהוא
היה מתחיל למצוא פחיות בירה שעושות מיאו (משום מה הוא נהנה
הרבה יותר לבעוט בהם, היה בהם משהו חי. "את מבינה" סך המזל של
ק לידידה, "זה כמו לבעוט בחתול רק בלי הכאב שנגרם לחתול, רק
הכיף נשאר").    
למזלו של ק, גד הייה חניך מצטיין של בית הספר למזלות, הוא נזהר
לא להשקיע יותר מדי משאבי מזל בהתחלה עם בנות למשל, להבנה מלאה
נצטרך לפרט.
כששני מזלות מנסים לסדר לבנים שלהם את אותה בת, יש כעין מכרז
ומי שמציע יותר לוקח, מכיוון שלמזלות אסור להפגש בזמן העבודה
אלא אם כן הדמות שלהם מכירה את הדמות של המזל (וזוהי הסיבה
האמיתית ששני חברים בדרך כלל לא יתחרו על אותה הבת, מצטער
להרוס לכם) גד לא ידע כמה השני מציע רוב הזמן ופחד להפסיד סתם
נקודות (שני הצדדים במכרז מאבדים את כל הנקודות שלהם בכל מקרה
חוק 10034/סעיף 13), אותו דבר במקרה של הבדיחה הכי טובה לאותו
הערב, הכי הרבה נקודות במשחק הגמר בטורניר נוער וכ'ו...
בכל אופן לגד היו את הטריקים שלו, בנאדם צריך לעשות משהו בעצמו
היתה הסיסמא שלו, הוא דאג לסדר ל-ק את המקום, הזמן, האוירה
ופאנצליינים (דברים יחסית זולים מבחינת מחיר משאבי מזל) מתוך
הנחה ש-ק אדם ככל שיהיה יכול לעשות משהו לבד ובסוף הכל יסתדר.
עכשיו היה לילה, היה נחמד לרשום היה לילה והינשופים שנפו או
איך שאומרים את זה, אבל אני לא יודע איך אומרים את זה ולכן
בבחירה בין הסכוי לצאת טיפש למתאר לילות בצורה שטוחה אני מעדיף
את השני, נברמינד.  
גד ישב וחשב.

בוקר, בפעם הראשונה מזה זמן רב הצליח רן לקום מוקדם כדי
להתעמל. ברוב שמחה ואושר הוא שם את "נוורמינד" של נירוונה שקנה
אתמול בצורה מוזרה מכיוון שהוא לא נוהג לקנות דיסקים בלי תכנון
ומכיוון שהטעם שלו נוטה לקלאסי באופן עקרוני.
הצלילים של הדיסק היו בדיוק בעוצמה כדי לא להעיר את רחל שהייתה
עייפה מוות (אני מנמיך את השפה, זה מין טרנד של פרענקים).
רגע, מה חשבתם שהם סתם טיפשים? סליחה, הם לא יודעים לקרוא מתוך
אידאולוגיה, לא משנה. אז בקיצור נחזור לרחל שלא התעוררה
מהמוזיקה אבל הרצל בעלה, נהג ההסעה של בית הספר הראשון בעיר
התעורר, בדיוק 7 דקות קודם ולכן ההסעה הקדימה היום ב-7 דקות,
גד סימן וי בדף ויצא.
בוקר, ק התעורר כרגיל, הוא התמהמה משום מה הבוקר בבחירת
הבגדים, לקח לו יותר זמן להשתין,לצחצח שיניים,להסתרק, הוא ירד
למטה והתעמק בעיתון יותר מהרגיל, כל זה גרם לאיחור מדויק של 5
דקות שלא אמור לשנות שום דבר מכיוון ש ק מגיע לתחנת האיסוף 10
דקות לפני ההסעה, אך בבוקר הזה זה הייה 2 דקות מאוחר מדי, גד
חייך, סימן עוד וי וזז במהירות, היה לו דרך ארוכה.
בפינה אחרת של העיר התכוננה שיר ליום הראשון שלה בבית ספר החדש
שלה, המשפחה שלה עברה כבר לפני שבוע אבל היא הייתה חולה, היא
יצאה בדיוק בזמן אם נקודת ההגדרה יוצאת מהנקודה שהשעון שלכם
מראה אכן את הזמן (אמש החליט האח הקטן של שיר שיהיה נורא מצחיק
לכוון את השעון שלה 10 דקות אחורה).
שיר איחרה ו-ק איחר, בתחנת אוטובוס בה חיכו היה מודעה על הופעה
של מוניקה סקס, הלהקה ששניהם הכי אוהבים, ליד היה בית קפה נחמד
וסולידי, מושלם בהתאם לנסיבות (טוב, למלצרית היה זעתר בשיניים
אבל נו, הוא מזל לא אלוהים).
מיקום משותף-יש, סימן גד וי בפנקס, אין אנשים שמפריעים...יש,
מיקום של הבית קפה,נושא לשיחה,סידור ליציאה עוד שבוע, הכל יש.
גד חייך וישב בבית קפה ליד.          
     
גד ישב ודפק את הראש בקיר, חוסר מזל, חוסר מזל מזוין.