עכשיו שכבר די מאוחר,
אני מרגיש די מוזר,
סתם אחד, מיותר,
ורק הגשם עושה אותי מאושר...

כשנגמר היום ומתחיל הלילה,
כשאין בכלל כוכבים אבל יש ירח,
אני מרגיש בודד,
אבל הגשם עושה אותי שמח.

כשאני עושה שטויות,
ושונא את עצמי,
הגשם בא,
ומרגיע את זעמי.

בלילה בודד בלי כוכבים,
בלילה יפה בלי עננים,
כמוני בטח יש עוד המון,
יושבים, בגשם מתבוננים,

כשאני בודד, כשאני עצוב,
אני יוצא החוצה ורואה איך הכול רטוב,
ופתאום אני לא מרגיש אשם,
ומודה לאלוהים שאני נושם,
ואני שמח עם עצמי,בגשם,
וקדימה אני צועד,
הולך קצת, ומעד,
אני על הרצפה ואני מרגיש את עצמי מדמם,
ואור הירח מתעמעם.

ואז אני מרגיש את הגשם על הפנים,
ומושיט קדימה יד,
ואני יודע שעכשיו אנוח לעד,
ואז כבר לא אכפת לי אם אני נושם,
מתבוסס בדמי,    בגשם...