עכביה אלדום / לוליין דק |
והאפר הלך והתפשט מאוזן
כמו בתשדיר פרסומת למוות
התכוננתי היטב לחיים:
ידי לא רעדה,
גופי הפסיק לשאוף,
רוחי נעצרה בקירבי,
כמשותק, בחוש נעלם תפסתי פתאום
איך אני מתגבר על כוח המשיכה
של האדמה:
אפילו המאפרה הייתה מוכנה לקלוט
את מה שלבסוף קלטה הריצפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|