בוקר אחד התעורר יוני משנתו וגילה מלפפון-חמוץ ענקי שוכב לידו
במיטה. זאת אומרת, זה קצת מוגזם להגיד "שוכב", כי הרי זה לא
בן-אדם, אז נגיד "מונח", מה שיותר אופייני למלפפון חמוץ.

עכשיו, זה לא משהו שקורה כל בוקר, שאתה מגלה מלפפון-חמוץ באורך
מטר שישים ומשהו מונח לו לידך במיטה, מכוסה בשמיכה, כאילו שבאו
פיות בלילה ונקמו בחברה שלך על זה שלא גמרה את ארוחת הערב שלה.
אבל  מאחר שליוני לא הייתה חברה, ועד כמה שהיה זכור לו הוא הלך
לישון לבד, הוא בסך הכל די שמח. "סוף סוף יש מה לרוץ לספר
לחבר'ה!" הוא חשב לעצמו.

בלי צחוק, דבר כזה משנה לבן-אדם את החיים, והחיים באמת התחילו
לחייך ליוני, שכמו שאמרנו הלך לישון לבד, והתעורר עם
המלפפון-חמוץ בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר בעולם. פתאום התחילו
לבוא חברים, אפילו כאלה שלא ראה מאז התיכון, לשבת לשתות קפה,
ויוני היה מראה להם את המלפפון וכולם היו מתפעלים, אפילו שזה
לא איזה פרופסור לפילוסופיה של המדע, ואפילו לא כלב דלמטי.
פתאום התחילו לזרום הצעות עבודה- כל מיני קומבינות מחברים של
חברים של חברים שראו את המלפפון וחשבו לעצמם שמי שיש לו דבר
כזה הוא בטח משהו. אפילו מהטלויזיה הגיעו, וצילמו אותם לאיזה
תכנית בוקר שאף אחד לא רואה.

יוני התחיל להתרגל לחיי הזוהר בצד הירק האימתני. הוא קנה
אקווריום ענק, מילה אותו במים עם מלח וקצת תבלינים, וכל לילה
היה מניח בפנים את המלפפון, אומר לו יפה לילה טוב, וסוגר את
המכסה. עכשיו תשאלו, "יוני, למה אתה לא משכיב את המלפפון לידך
במיטה?"- טוב, אז קודם כל, כבר אמרנו שזה מלפפון חמוץ ולא
בן-אדם, ושלא משכיבים אותו אלא מניחים אותו. שנית, יוני גילה
מהר מאוד שלכל מלפפון-חמוץ יש שני צדדים, שהמלפפון שלו לא מדיף
כזה ריח נעים, שהוא מרטיב את המצעים במיץ שלא יורד בכביסה,
שהוא תופס חלק נכבד מהמיטה.

מכאן, כמו שאתם מתארים לעצמכם, כל העסק מתחיל לדעוך, ויוני
מתחיל להבין עם מה יש לו עסק. אנשים כבר לא כל-כך מתלהבים
מהמלפפון, וזה כשלעצמו מתחיל לרמוז שהוא לא מתכוון להישאר צעיר
ויפה לנצח. ועכשיו נראה אתכם, גיבורים גדולים, תקועים עם גוש
מרקיב ששוקל שישים וחמישה קילו באמצע הסלון שלכם.

אמנם זה לא קל, אבל יוני בן-אדם רציני, והוא עושה חושבים,
וקולט את הפואנטה בכל העסק. גם אם התעוררת ליד הדבר הכי מדהים
בעולם, כמו מלפפון-חמוץ ענקי, או אפילו דלעת, זה לא אומר שזה
עכשיו מסדר לך את החיים ופוטר אותך מכל הדאגות. מצד שני, כבר
אמרנו שיוני לא פראייר, ושאחרי כל הסנטימנטים, עדיין יש לו ביד
את הירק הפוטנציאלי ביותר העולם. הוא מעמיס את המלפפון-חמוץ על
מריצה, גורר אותו למטה, ומוכר אותו לאיציק מהשווארמה ב-600
שקל.

כמו שאתם מנחשים, כי אתם הרי כבר קצת מכירים את יוני, בהתחלה
הוא קצת עצוב, ואולי גם קצת מרגיש לא נוח עם עצמו, אבל אז הוא
לוקח את הכסף ומשקיע אותו, ולא באיזה חרטה שתרקיב תוך שבוע.
לא, הוא עוזב את תחום הירקות  ומשקיע במשהו רציני. משהו שאפשר
להשכיב, ולא רק להניח.