|
טבחתי בזכרונך כבשה תמים. דמעותיך גוללתי באצבעותי, טיפות של
אור בינות לענפי רפא. חנקתיהן בעשן, שריפת לבי גדולה הייתה ומה
מר היה השרף אשר נזל לבין שפתי. לו כרעת לפני והפנת את גבך
וטבחתי בבשרך, זרקתיך לכלבים. או אז בשרי לא כמה לו... כרוחי. |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.