|
טבחתי בזכרונך כבשה תמים. דמעותיך גוללתי באצבעותי, טיפות של
אור בינות לענפי רפא. חנקתיהן בעשן, שריפת לבי גדולה הייתה ומה
מר היה השרף אשר נזל לבין שפתי. לו כרעת לפני והפנת את גבך
וטבחתי בבשרך, זרקתיך לכלבים. או אז בשרי לא כמה לו... כרוחי. |
|
|
הו פינקי, אני
אותך מעריץ
הואל בטובך מעט
כריזמה להשפריץ
מי יתנני
פרופסור ירמי בן
יהודה
שראה הילתך, ולו
בשגגה
מי יתנני גרביך,
או קצה מעילך
מי יתנני טמפון
בכוס אחותך
פינקי, הו
פינקי, חרוט
בהסטוריה
מקווה שהבהרתי
לך מהי
"אירוניה"
זוזו לסטרי,
פילולוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.