השפם הארוך של שמוליק הקיבוצניק הגיע עד לרצפה ונגרר על האדמה.
כשהיה עוד צעיר, שפמו הארוך והמטופח היה לאגדה. יהונתן גפן,
משורר וסופר מפורסם, אף הוא הושפע מהסיפור על השפם האדיר של
שמוליק וכתב סיפור דומה על ילדה עם שיער ארוך שנגרר אחריה...

שמוליק עד היום לא ביקש זכויות או התלונן על עניין הסיפור.
מבחינתו, זה היה דבר שולי ותו לא. היה לו יותר חשוב לגדל את
שפמו, לתפארת מדינת ישראל.

עד היום לא ברור איך שמוליק חשב ששפמו המפואר יועיל למדינת
ישראל, אך יש אגדה עליו המספרת כי במלחמת העצמאות שפמו שימש
לניקוי הקנים של אלפי רובים, אפילו הרובה שהיה של רבין.
שפמו גם שימש כחבל לתליית הכביסה של המחנה בפלמ"ח. "אח, הימים
ההם היו הימים המאושרים בחיי", תמיד אמר שמוליק. אפילו כשהיה
באמצע הקרב בחטיבת הראל על ירושלים, וגם כאשר קילף תפוחי אדמה
למטבח של הפלמ"ח.

כששאלו אותו פעמים רבות למה הוא לא מקצר את שפמו, הוא אמר
שבמשך דורות במשפחתו השפם הארוך היה משמעותי וחשוב, ולכל אחד
מבני המשפחה (כן, כן, גם לבנות המשפחה) היה שפם לתפארת.

הכל מתוך האמונה שאולי יום אחד השפם יהיה החבל שייזרק השמיימה
ביום בו יבוא המשיח, ועליו המשיח יתגלץ' עד שיגיע אלינו ויבנה
איתנו את בית המקדש במהרה בימינו אמן סלה.

יכולתי לכתוב כאן "שיהיה לו לבריאות", אבל הוא כבר הלך לעולמו,
ולא הותיר אחריו משפחה שתמשיך את המסורת המכובדת. לכן, על גבי
סיפור זה, אני מבקשת מכם, הקוראים, למצוא מבינכם את האנשים ששם
משפחתם מתחיל ב-י' ונגמר ב-ה', כשם אבינו שבשמיים, ולספר להם
את סיפורו של שמוליק הקיבוצניק הצדיק, שאין לו ממשיכים במסורת
משפחתו.

מי ייתן (אולי אלוהים?) ויימצא האדם הצדיק שיהיה מוכן לגדל שפם
ארוך לתפארת, ושמו יהיה בעל י' בהתחלה וה' בסוף, ומי ייתן
ותבוא על האיש ברכה וחיים ארוכים.