פעם פחדתי למות. עכשיו כבר לא.
פעם הייתי מדמיין את עצמי, חולה באיזה שהיא מחלה סופנית. כמו
סרטן דם או סרטן הראות.זה היה בא בעיקר בלילות, לפני השינה.
הייתי אז חושב לעצמי, האם זה שווה את זה? לחיות שבעים, שמונים
שנה, ואז פוף ולהעלם. מה מטרה?!
אבל לא הלילה. הלילה אני איתה.
אני אוהב להיות איתה, היא גורמת לי לצחוק ולעשות שטויות.
חבר שלי הכיר לי אותה... לפעמים הוא מביא לי אותה בחינם, ככה
סתם מתנה.אבל אני כבר לא יכול לחקות למתנות שלו. אני חייב אותה
שוב... להיות איתה ביחד.היא תמיד באה בשקית או בקופסה קטנה.
איתה אני תמיד שמח, לפעמים היא גורמת לי לראות דברים חדשים,
גמדים קטנים וחמודים, פילים ורודים ולפעמים אני מדמיין את עצמי
עף. חבר שלי קורא לה מריחואנה, אבל אני קורא לה פתרון.
אני לא פוחד למות, במיוחד לא הלילה...