אמא מאבדת את בנה,
כאב שלא יתואר של הפרדה,
אינה יודעת מה לעשות,
אבודה.
בן שאיבד את אמו,
בדרך למוות,
תמים, אינו יודע מה לעשות,
אבוד.
משפחה שסבלה כה הרבה,
לא יודעת שעשרות מיליונים
עוברים את אותו הדבר,
חיה בבועה הקטנה
והלא נודעת שלה.
משפחה שסבלה לשווא,
בגלל רודנים שאינם מתחשבים באחרים,
שמתייחסים אליהם כנחותים
רק משום שהם שונים.
אפליות כה נפוצות,
שגרמו וגורמות להרג כה המוני,
אין מספיק אצבעות בעולם
כדי לספור את הגופות.
מתי יתייחסו אליהם כשווים?
מתי יסתפקו במה שיש?
מתי יפסיקו להשתמש בתירוצים מאולצים?
מתי תהיו הומניים באופן יותר כולל?
מתי הזן האנושי יהיה אנושי גם כלפי
הזנים הלא אנושיים? |
