|
אני אקח אותך אלי
בשבילי בדולח זוהרים
אל הפנטזיה שלי.
כל זאת כי דרכנו צלובה.
נפגשת בנקודה אחת הדוקה.
ונפרדת מאד
אני אוביל אותך אלי בחלום.
וכשתיגע בי- נהרות תשוקה יזרמו בי.
אז..אדע כי ציפור נפשך בנתה קן בליבי.
שוכנת בענפי נשמתי - משכן נצח. |
|
|
אלוהים אדירים!
כן, אני מדבר
אליכם, כל
האלוהים שם
בפינה!
הבלתי-משועמם
עדיין משוכנע
שפאגאניזם זה מה
זה מאגניב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.