אם תלך בשקט ברחוב הזה, בשעת בוקר מוקדמת, בשעה הזאת שאפילו
הציפורים עוד לא קמות, תוכל אולי להרגיש משב רוח, לשבריר
שנייה, שיחלוף על פנייך כמבקש לומר לך משהו. ואם תהיה מספיק
ערני, אולי גם תבין מה הוא מנסה לומר.
ואם תמשיך ללכת ברחוב הזה, בצעדים קלים כנוצה, לאורך האבנים
הסדוקות, אולי גם תזכה לחלוף לידה. ואם תחלוף לידה, תרגיש
כאילו כרגע ראית את כל העולם, ולא נותר לך דבר להתפעל ממנו
לנצח.
ליבך יתמלא עד אפס מקום, ותרגיש שהוא עוד רגע יתפוצץ.
אם תסתכל עליה טוב, אולי תזכה למבט ממנה. אבל זהו כמובן, דבר
נדיר. אם כי יכול לקרות.
אולי, לחצי שנייה או פחות, היא תביט אלייך בחזרה, בזמן שתסתכל
עליה מוקסם. ואם היא תביט בך חזרה, אתה תרגיש כאלפי פרפרים
שזזים בבטנך ללא מנוח, כמנסים לצאת משם לאוויר החופשי.
בזמן שתביט בה, תרצה להמשיך בדרכך, אך רגליך לא יזוזו, כיש להן
רצון משלהן.
אתה תקפא במקומך, ללא יכולת נוע, ותרגיש כאילו שרביט קוסם כישף
אותך.
כשהיא תלך, סוף סוף רגליך ישתחררו מהקיפאון שבו הן לקו, ותוכל
להמשיך בדרכך.
אם תהיה שקט ושליו, תוכל לראות עלה צהוב נופל מהעץ. אולי
לשנייה גם תרחם עליו על כך שנפרד מאחיו ועכשיו הוא לבדו. אולי
גם תזדהה איתו.
אם תתיישב באמצע הרחוב הזה, אולי גם תזכה לראות איך השמיים
משתנים לנגד עינייך. תוך דקות אחדות הם יחליפו את צבעם כזיקית
מסתתרת. ואתה תשב שם ותחשוב שלשם תרצה להגיע יום אחד, להיות
בין כל הצבעים היפים האלה, הרחק מהכל.
אם תביט באוויר לעוד כמה שניות אחדות, תוכל לשמוע איך הטבע
מדבר אלייך בדרכו שלו.
אולי תתעלם ממנו בהתחלה, כלא מאמין, אך נפשך לא תשקוט עד שתראה
במלוא עינייך כמה הוא יפה.
ואז תאלץ להאמין.
אם תמתין רק עוד קצת, אולי גם תזכה לראות ילדים משחקים. ותחשוב
לעצמך, שזהו איננו דבר מיוחד, אך עמוק בליבך תדע, שהתמימות של
הילדים הללו עכשיו, לעולם לא תשוב. ואולי תקנא בהם קצת. תרצה
גם לשחק עימם. להעיף איתם את הכדור האדום לשמיים, ולתפוס אותו,
בלי לחשוב לרגע על אילו צרות יכולות לקרות לו כשהוא גבוה
באוויר. להיות הם לשנייה, רק לשנייה, אולי פחות, ולדעת שחייהם
עכשיו ריקים אך בו-זמנית מלאים, כי הם אינם יודעים מה עוד טומן
להם העתיד. הם חיים בשלווה.
ואם תישאר שם עד שעת לילה מאוחרת, תוכל לראות איך הכוכבים
מתפזרים ברחבי השמיים, איך כל אחד מהם מנסה לומר לך משהו, איך
הם מנסים להתקרב לירח וללא הצלחה. כמוך.
אולי תשמע כלב נובח. אולי תראה גנן משקה את פרחיו, איך הוא
מקדיש תשומת לב לכל אחד מהפרחים האדומים והצהובים שהוא עמל כל
כך לגדלם, איך הוא מדבר אליהם ומטפל בהם במסירות. לשנייה תרצה
להיות הם.
אם תעבור את הלילה בשינה עמוקה, ותקום בדיוק בזמן הנכון, אולי
תזכה לראות איך השמש עולה לאט בשמיים, בהתחלה לא בטוחה בעצמה,
אך אחר-כך זוהרת במלוא יופייה.
וכשתקום, ותתחיל ללכת במעלה הרחוב עד סופו, תרצה לחזור אליו
שוב ושוב, כדי לחזות במראות הללו שראית. אך תדע שהגיעה השעה
לחזור לעולם האמיתי.
ואולי יום אחד כשתגדל, ותמאס בעולם הזה, תחזור לאותו רחוב,
ותחווה את הכל שוב מחדש, ותדע, שהעולם יכול להיות יפה לפעמים,
תלוי מאיפה מסתכלים.