נולדתי מכשפה ותמיד היתי גאה בכך, אך מועצת המכשפות החליטה
לנשל אותי מכוחותי ,"את תהי אנושית"!
היה קשה לוותר על כוחותי,כוחות השנאה שלי שזרעו רוע אמיתי
בעולם.
ופתאום הביקתה שלי הפכה להיות סתם דירה שכורה ומוזנחת, מלאת
עכברושים וג'וקים מאחורי המקרר.
פתאום הכשפים שלי ומילות הלחש שלי הם סתם מילות טירוף חסרות
משמעות.
ופתאום ההליכה ברחוב לא מבהילה אנשים ולא גורמת לראשים להסתובב
אחרי בפחד.
עכשיו אני יושבת על הספה הירוקה שלי בסלון האנושי שלי וחושבת
על דברים אנושים ומגלה ששנאה ורוע זה לא הכל בחיי .
איזה מוזר זה שבסוף היום הקדרה השחורה שלי היא סתם סיר עם מרק
תפל שהכנתי בשבוע שעבר.
אז מה בעצם אני מנסה להגיד...?
עכשיו שאני אנושית חיי בלי השנאה פשוט ריקנים החלל בתוכי גדל
לו מיום ליום אין לי יותר מטרות שנאה. ולשבת כול היום בתוך
הדירה זה ממש לא אפשרות, אם אני כבר אנושית אני אמצה את
העיניין ...
אז אולי פשוט מחר אני אמצא לי עבודה?
:)