גידי בר-און / עכשיו אני שם |
ושם מעולם לא נראה רחוק כמו עכשיו.
יש ריח מתוק של עשב ירוק
המבט על נקודה בקו .
העיניים טרוטות משעות על שעות
של ניוון וחוסר מעשה.
הפרדס שממול מציין את הגבול
דוק של טל את העלים מכסה.
שרק יעבור הזמן
ואז אסתלק מכאן
לעוד זכרון ישן.
בראש שלי פתאום עוברת מנגינה
מסלקת את המחשבות.
והאחד שמחכה לי בפינה
נעלם בלי להותיר עקבות.
והיום עבר
נתראה מחר
עוד הרבה נשאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|