אני מרגיש כמו מים עומדים עם חומה מסביבם... חומה שמחזיקה אותי
עומד מתוח לגובה ולא נותנת לי להתרווח על האדמה כמו שמים
צריכים להיות, חומה שמפרידה ביני לבין שאר העולם.
ואז בא מישהיא שקדחה חור בחומה ונתנה לי לזרום קצת החוצה...
הכל היה כל-כך חדש כל-כך יפה, שמש, צמחים, אדמה צמאה...
אך אבוי... המים רעילים... והצמחים החלו למות, והאדמה התקשחה,
והשמש איידה את המים לאדים רעילים שחנקו את האוויר, ואותה נערה
שקדחה את החור החלה חוזרת יותר ויותר חולה כל יום עד אשר
החליטה לטובת כולם לסתום את החור.
כנראה שהייתה סיבה לחומה...
אבל טעמתי עולם, לא מגיע לי עוד?


כנראה שלא.



3 למרץ 2002
04:13 בבוקר