New Stage - Go To Main Page

ג'לי בין
/
המדע של העצמיות השפופה

מחכים לנס שיגיע ואומרים כי עוד רגע הנה בא. אני אחכה כאן
בתחנה אין מה לדאוג עוד רגע הנה בא. התחנה מעלה עשן ועצמות אדם
מרקיבות סובבות אותך. אתה סותם את האף מהריח עוד רגע הנה בא
אני מחכה יש רק עוד קצת. מביט בשעון. מראה על שעת צהריים וכבר
לילה שעון עצר מלכת כנראה בטרייה חלשה ועצמות ידייך גם הן
עוצרות מלכת כפופות משהו אבל אתה שם כי הנה עוד רגע ושיניים
כבר מתנדנדות ונופלות בנקישות הקור שאוחזות בלסת והשיער נושר
על בדי בגדייך המעלים עובש ועוד רגע הנה, גם כשגופך נישא על
מגש גודל אדם וגלגלים מסיעים אותך ורחש תפילה באוזנייך אתה
יודע כי לא פספסת עדיין ורק עוד קצת המתנה וכשלוחות אבן
מסתירות השמש בפנייך וטעם אדמה בפיך אולי אז תדע. מת אתה ועודך
מחכה וזוהי הציפייה המאכלת בך חורי תולעת ריריים. כולך חורי
תולעת אין עצור והינך מחכה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/3/02 19:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'לי בין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה