גל שוכבת שם ולא מגיבה. אפילו שאף אחד לא חושב כך היא יודעת
ושומעת הכל ומבינה.
פעם היא גם ראתה עולם, אנשים, ילדים שמשחקים, משפחה...
והיום? היום היא שכובה שם על מיטה,עם עיניים עצומות היא חולמת
אהבה.
אתמול שחר בא לבקר, הוא אחז בידה ובקש שתתעורר, בקול שבור
הבטיח שתמיד יהיה שם בשבילה ושיחזור בעוד כמה ימים ויקריא לה
סיפורים. הוא בכה וחייך חיוך עצוב הוא נשק לה על הלחי ויצא
מחדרה.
גל רואה את שחר מתקרב אליה, מרים אותה על ידיו, נושא אותה,
אוהב אותה. היא נערה מיוחדת, יפה, מוכשרת. היא מלאת שמחת חיים,
צחוקה המתגלגל ושפתי הדובדבן שלה, הם שמשכו את שחר לראשונה.
עכשיו, בעיניים עצומות היא רואה אותו נושק לצווארה, מרגישה את
ידיו החמות זוחלות מתחת לחולצה האדומה שלבשה במיוחד בשבילו.
היא מורידה את שלו וטובעת בנשמתו
הוא מחבק ומנשק מלטף את שערה הארוך
עוטף אותה בחום, עיניה מצטלבות בשלו, ומתמלאות דמעות של אושר
גל שוכבת על מיטה עם סדין לבן
בעיניים כואבות היא חולמת אהבה
היא רוצה לצעוק, היא רוצה לרקוד
נשמתה רוצה לצאת ולנדוד
אך היא כלואה בגוף שלה בלי יכולת לזוז
בלי יכולת לדבר
לו רק יכלה להתעורר...