מוקדש באהבה לאמא שלי, האחת והיחידה,
ממני,
עינת
אמא
כשפחדתי, הרגעת אותי
וכשרעבתי, נתת לי מזונך
וכשעצבתי, נחמת אותי
ולפעמים בשקט שמעתי תפילתך.
אמרת לי שזה סתם סיוט
ועוד רגע נתעורר
אמרת לי שצריך להתאמץ
וזה עוד מעט עובר
אמרת לי ששבת,
נחגוג בלב
כי בחוץ זה לא כדי,
אמרת לי שאת אבא,
בקרוב נפגוש
אבל אמא ה"קרוב" הזה עבר.
וכשפחדתי, הרגעת אותי
וכשרעבתי, נתת לי מזונך
וכשעצבתי, נחמת אותי
ולפעמים בשקט שמעתי תפילתך.
כששמעתי יריות,
אמרת זה זיקוקים
וכששמענו נקישות,
שיחקנו מחבואים
וכשהיה קר, התחבקנו
כי לעולם קפא הלב
ואמרת "יהיה בסדר,
כי זה עוד מעט אביב"
אז כשפחדתי, הרגעת אותי
וכשרעבתי, נתת לי מזונך
וכשעצבתי נחמת אותי
וכשמתת לא בכיתי, שכחתי איך לבכות,
אך כשמתת אמא, התחלתי להתפלל. |
