|
לפעמים אני מרגיש
כמו שחקן המשנה
בהצגת היחיד של חיי
מסתחרר ללא סוף
ומחליף תחפושות
האיפור הכבד
מכסה ת'צלקות
ואור הזרקורים
מסרב להתקרב
ואת כמה טוב שהגעת
שחקנית אורח
בים המונולגים
(המון לא לוגיים כלל וכלל)
אולי סוף סוף
ההצגה תסתיים |
|
|
אולי אני סלוגן,
ואולי אני
לא...
הפרולטריון
בסלוגן מתחכם
נוסף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.