פעם הייתי מאוהבת בנער
נער שתמיד חשבו שהוא אחי
למרות שהוא גרם לי רק צער
אהבתי אותו בכל לבי
תמיד חשבו שאנחנו אחים
כל-כך דומים במראה ובאופי
אותן תנועות, אותן הבעות פנים
שובבים אך עם נימוסים ללא דופי
היינו החברים הכי טובים שבעולם
גילינו הכל האחד לשנייה
אך קולי תמיד נדם
על אהבתי הוא לא ידע
יום אחד הוא היה הכומר שלי
שפכתי הכל מעל לבי
אך את התשובה כבר מזמן ידעתי
"לא, לאחרת נתונה אהבתי"
וכשהזמן חלף אהבתי חלפה לה
נגמרה אחרי שנתיים
כשהוא אמר ש"היא איננה"
רק חיוך נותר לי בעיניים
איני אוהבת אותך יותר
כבר לא נותרה בי אהבה
ואני שונאת אותך כשאתה אומר
"את העתק שלי רק יותר תמימה"
כבר התבגרתי מאז שנפגשנו לראשונה
אז, לפני שלוש שנים
איני כבר אותה הילדה הקטנה
אנשים מתבגרים
הלב כל-כך פגוע
כי אתה מסרב להפנים
שבשבילי לא היית סתם צעצוע
שאהבתי אותך באמת ובתמים
אז למרות שאנו מכירים
שלוש שנים או קצת פחות
איננו מכירים באמת ובתמים
כי אתה תמיד סירבת לראות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.