השקט שורר סביבי
החשכה גוברת
האם יאיר היום החדש
האם נחיה עד אז?
שאלות צצות לי בראש,
אין לי תשובות.
החשכה עלינו גוברת,
על הארץ, אך לא על
העולם. עלינו, בני האדם,
בנו האור כבה. החשכה
גוברת ואין מנוס ממנה.
והצבע השחור של החושך
מתערבב עם קצת אדום
לפעמים אנו חושבים
שזהו רק קטשופ ועוד
מעט יצעק הבמאי קאט
והאורות יאירו, אך
כשאנו עוצרים אנו
מגלים שאין שום מצלמות,
אין אורות, אין פס קול,
אלא רק השקט, פס
הקול היחיד ששורר
באזור, השקט הנורא מכל,
שקט שצועק לנו, לבני
האדם החיים במדינת
היהודים, אנו לנו השקט
קורא. זהו לא שקט,
זו צרחה. צרחה איומה. |