הזמן, כמו עיט
נותר עומד על מקומו
עם מקור ארוך, מתעגל וחד
ומבט מאיים
מושלך הצידה
כאילו לפני מסע ההרס המוכר
אורב לאויבת הגדולה - יציבות
עוד פגיעה ועוד תזוזה
והיא שוב קופאת על מקומה
עוד שריטה ועוד דחיפה
הוא לא יתן לה מנוחה
אך הפעם הוא חסר אונים
הפעם היא ניצלה
פחלצתי את הזמן
ותליתי אותו כמזוזה
את איתי
ולא תלכי אף פעם
הרגע הזה - שלנו הוא
שלנו לעולם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.