טלה לבן / תהיות |
נעלמו,
הלוואי והייתי פרח.
נשכבתי על אפרם וראשי מעלה - ענן נע ואני חופשי.
ומזמן, כשהבטתי בחורף הבחנתי שהוא מזייף ככל שחולפות השנים
(ודוקטור זמן בשלו), הענן חלף כמו הפרח, הלוואי והייתי כמותו.
חופש- הנה בא האדם ולחש לי בתבונתו אמת, ובאחת נמוג.
ואני חשבתי, הלוואי והייתי היקום כולו, ואני בתוכו.
אינסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|