|
ובתוך הטרוף הזו ששוצף בתוכי
אתה עוד איתי
נמצא אי-שם מעבר לכוחותיי
בעיניך הכחולות זרמי כעס רועדים
הלוך ושוב
פיך זורק האשמות
וגופך מאבד כיוון ברור
אני רואה אותך נסדק
נאבד ביאוש המכלה כל
ורוצה לומר מילה רכה
להחזיר את רוגע ימיך
שאבד זה מכבר
ולאהוב את היופי בך
את הפשטות שלך
אותך. |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.