החיים מתגלגלים בעייפות
כמו הדמעות מעינייך
המרטיבות כריתי.
ציפורנייך הצבועות בלק שחור כל כך
הלק שלי
עכשיו אני באדום.
מכרסמת ציפורן
אבודה בתוך עצמך
קוראת ומשליכה חיוכך לעברי
חיוך כל כך מאומץ.
פירסינג שחור שתקוע בגבה לא-מושקעת
ספירלה על האוזן מסמלת את הקץ
מיצמוץ עיניים, לק מתקלף
ושוב את תסתגרי בתוך עצמך.
מוקדש לך, מותק.
תחייכי קצת! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.