בתור אדם נורמאלי יש לך תמיד מעלות ומורדות ובפינה קטנה איזה
משהו שאתה מדחיק.
תמיד יש איזה אכזבה קשה שהובילה לרגשות חבויים להתעורר ולהקשות
לך על החיים אהבה שגרמה לך צער גדול ותחושה שאתה לא יכול יותר
ורוצה רק נגיעה אחת או לחישה שתחזיר אותך למציאות הלילות בלי
השינה הפכו למקדם נפילה, חנוק מדמעות רוצה לגעת רוצה לחבק
להסתכל אליה ישנה ולהרגיש את יופייה זורם מחמם את האוויר,
להרגיש איך האנרגיה של שנינו משתוללת במחול מטורף ויוצרת
גוונים שעם קצת אמונה מאירה את החדר באור רך מרגיע ומלא
תשוקה.ובלילות קרים שהגשם יורד אני נזכר בפעם הראשונה שלנו
ביחד, ועכשיו אני לבד מלא בגעגועים מביט למלה פורס ידים והגשם
נופל עלי בקונצרט של כאב וגורם לי איבוד שפיות רגעי מושלם
השובר את השגרה בפראיות מחזקת.
והרגשה זו גורמת ללילות להיות ארוכים והמוח הפך לכלי משומן
העובד בקדחתנות ושוקע בחלומות בעודך ער ושולט במציאות שלך,
עוצם עניים וברגע מאולתר אתה לבד רואה עצמך מהלך על חומת השמים
בקו כוח המשיכה מעלך הכוכבים החושך העצום שעוטף אותך ברגשות של
חוסר פחד ורצון עז לנתק את רגלך ולהימשך אל החלל הגדול במודעות
למתרחש והשלמה עצמית ולהגיע לסוף קו הדמיון שממנו איש לא חזר.
אוהב אותך }{ |
