שני זיינה אתמול את תמיר. אני יודע את זה כי גדי שמע את זה
מתמיר ובא לספר לי. לא ששני אוהבת אותו או משהו, פשוט היה להם
ערב ממש סבבה ביחד: הם הלכו לסרט כזה עצוב ושני בכתה בסוף הסרט
אז תמיר ניסה לעודד אותה ולקח אותה לארוחה באיזה מסעדה מגניבה
באלנבי והיה להם מה זה נחמד ביחד אז כשהיא הסיעה אותו הביתה
הוא שאל אותה אם היא רוצה לעלות ולא לקח לה הרבה זמן לחשוב והם
כבר היו בדירה של תמיר. שני אף פעם לא הייתה בדירה של תמיר. יש
לו דירה שמזמנת זיונים. מאוד רומנטית עם אולטרה סגולה והרבה
נורות אדומות. ליד המיטה וחצי שלו יש לו את המערכת הכי טובה
בארץ עם רמקולים בכל מקום שממש מחממים את האווירה. שלא לדבר על
אוסף הדיסקים המחרמנים שלו. אז לא לקח הרבה זמן של דיבורים עד
שהלשון של שני הייתה כבר עמוק בתוך הפה של תמיר. ומפה לשם
לתמיר היה קצת חם אז הוא היה חייב להוריד חולצה ולשני מאוד
הפריעה החזייה אז היא הורידה אותה כדי שיהיה לה יותר נוח ותמיר
חשב שגם לשני קר אז הוא היה חייב להוריד לה את המכנסיים כדי
שיהיה לה יותר נעים ואז כשהיה לה יותר מדי קר הוא חשב שאיזה
פעילות גופנית תגרום לה להתחמם אז הוא הוריד לה גם את התחתונים
כדי שיוכל להכניס את הזין המזדיין שלו כי גם לו כבר נהייה קצת
קר. ואז אחרי שהוא זיין אותה הוא היה חייב לרוץ לגדי לספר לו
הכל בלי להשמיט את העובדה שהם חושבים גם להיות יזיזים. זה לא
היה מפריע לי כל כך אם לא הייתי יודע ששני בכלל הזמינה אותי
לפניו לבוא איתה לסרט וכשסירבתי היא הבטיחה לספר לי איך היה.
כמובן שהיא סיפרה לי איך היה הסרט אבל על המסעדה היא לא הוציאה
מילה, ואולי זה בכלל לטובתי כי אולי היא יודעת שאני דלוק עליה
כבר יותר משנה למרות שאף פעם לא סיפרתי לה. אז גדי החליט לבוא
אלי לספר כי הוא יודע שאני דלוק עליה וחשב שעדיף שאני ידע.
שרון לפני כמה ימים ישבה אצלי. ומפה לשם ישבנו ודיברנו על החבר
החדש שלה, למרות שהוא כבר לא חבר שלה כי הוא מצא מישהי אחרת,
כנראה יותר כוסית. אבל זה לא הפריע לשרון לשבת ולספר לי איך הם
התמזמזו לפני שבועיים. משום מה כל הזמן שהיא דיברה הייתי חייב
להסתכל עליה כי יש לה גוף מהמם וגם אני לא הייתי מתנגד להתמזמז
איתה, אפילו אם זה סתם בשביל הכיף. ואז באיזה שהוא שלב היא
אמרה שהיא קצת עייפה ועשתה מין תנועה כזאת של עייפות שהדגישה
לה מאוד את החזה וחשפה לה חלק מהבטן, ואני הרגשתי שאני פשוט
חייב להתנפל עליה אבל לא רציתי כי היא בדיוק עברה את המשבר של
החבר שזרק אותה. למרות שזה לא הפריע לה יומיים אחרי זה להזדיין
עם החבר הקודם שלה ואז לזרוק אותו כדי להרגיש מנצחת. כמובן שאת
הכל היא באה ומספרת לי כי אני הבנאדם היחידי שהיא יכולה לספר
לו את כל זה בלי שהוא עצמו ינסה להשכיב אותה איכשהו.
לסיוון, ידידה שלי, יש חבר כבר שנתיים. זה לא ממש מפריע לה
כמובן לבגוד בו לפעמים עם כל מני סטוצים שהיא מוצאת. היא תמיד
אומרת לי שאני הבנאדם היחידי שהיא יכולה לסמוך עליו ולספר לו
הכל, וגם שאני מקשיב מצוין. ואז, אני תמיד במבט מתנצל כזה אומר
שלא הייתי נותן לה לדבר אם גם לי היה משהו לספר. חברה שלה,
סמדר, התנשקה לפני שבוע עם חבר מאוד טוב שלי בסיומו של ערב
נחמד. הם הבטיחו שהם יפגשו יום אחרי זה אבל ביטלו כי לא היו
בטוחים שהם רוצים אחד את השני. מיותר לציין שיומיים אחרי זה
לשניהם היו כבר בני זוג חדשים. כמובן שאת כל זה אני יודע דרך
שלי, עוד ידידה שלי. היא תמיד מספרת לי על בנים שמתחילים איתה
ואיך היא לא יודעת לבחור ואז בסוף היא מזדיינת עם כולם וזורקת
אותם יום אחרי זה. דווקא את שלי אני הכי אוהב, כי תמיד היא
מספרת לי הכל, עד לפרטים הקטנים: איך הוא ירד לה, איזה תנוחות
הם עשו, מי היה הכי טוב וכאלה דברים. ואז היא עושה מין תנוחה
כזאת של "בא לי להזדיין", פולטת איזה אנחה ואומרת שהכי טוב אם
היה לה איזה יזיז. ואז תמיד לפני שאני מספיק להציע את עצמי היא
מסתכלת עלי ואומרת לי איזה מזל שאנחנו בחיים לא נהיה חברים
וכמה טוב שיש לה אותי כדי רק לספר לי את הדברים ולא לעשות
אותם. ואז אני חושב שאולי זה באמת מזל כי סנדי, אחת הידידות
היותר טובות שלי תמיד מספרת לי על איך היא ושחר היו הידידים
הכי טובים בעולם והיו יוצאים לכל מקום ביחד ומדברים על הכל עד
שיום אחד שחר אמר לה שהוא התאהב בה ואחרי שבוע שהיא חשבה על זה
היא מצאה את עצמה אצלו במיטה, ואחרי שהם הזדיינו הם הרגישו שהם
לא יכולים יותר להיות ידידים ומאז הם לא ממש מדברים ביחד.
כמובן שמיד אחרי שהיא מספרת לי את זה היא מלטפת לי את היד
ואומרת שאיזה מזל שיש לה אותי ושהיא מקווה שלא יקרה בינינו
אותו דבר.
היום, לי ולשני, זאת שאני דלוק עליה, היה ערב ממש ממש כיף. ככה
היא לפחות אומרת. שאלתי אותה אם היה ערב יותר כיף מהערב שהיה
לה עם תמיר והיא אמרה שאי אפשר להשוות כי הם רק ראו סרט. ואני
די בטוח שאם הם רק היו רואים סרט אז לא הייתה לה בעיה להגיד לי
שהיה לה הרבה יותר כיף איתי, אבל זה פשוט לא נכון. הצעתי לה
להתחיל את הערב באיזה מסעדה באלנבי, סתם כי אני קצת רעב. ואז
ישבנו באיזה מקום עם נרגילות ודיברנו מלא, על כל מני שטויות.
הכל הלך מצוין עד שכשיצאנו לשבת קצת ברחוב עברו ליד שני שלושה
אנשים וכאילו שהם לא שמו לב אלי הם הסבירו לה שהם עושים תחרות
ביניהם מי מנשק הכי טוב ושאלו אותה אם היא יכולה להיות שופטת.
שני, לצערי, לא רק שלא התנגדה להצעה כמו שציפיתי, היא אפילו
הציעה בתור פרס לזוכה את מספר הטלפון שלה. ולי כל מה שנישאר
לעשות זה להשתדל לא לבכות ולהשיח את דעתי בעזרת דיבור עם איזה
קבצנית זקנה שישבה לידי. סיפרתי לה על זה ששלוש ידידות שלי
ניסו לעשות גם תחרות כזאת ביניהם וכשאני הצעתי את עצמי להיות
שופט הן טענו שאין לי רזומה מספק כדי להיות שופט בתחרות כזאת.
כמובן שאחרי בערך עשר דקות שני התפנתה אלי עוד פעם ולי כל מה
שנישאר לעשות היה להביא לקבצנית עשרה שקלים ולבקש משני שנלך
הביתה.
כל הדרך חזרה שני הייתה מאוד מאושרת ולפני שנפרדנו היא הסתכלה
עלי ושאלה אותי למה אני נראה כאילו אני עומד לבכות. אמרתי לה
שזה סתם נראה כי אני עייף ואז היא צחקה ואמרה לי שהיא לא מבינה
למה אני בוכה כשיש לי כל כך הרבה חברים. כשחזרתי הביתה נשכבתי
על המיטה וחשבתי לעצמי כמה פתטי זה שסיפור חיי הוא בעצם סיפור
חיים של אנשים אחרים.