[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הצד השני
/
זכרונות

הדלקתי סיגריה, עד לא מזמן לא הייתי מעשן בכלל, אבל אתם יודעים
איך זה... אני יודע שזה לא טוב לעשן, אבל במצב שלי, זה לא ממש
איכפת לי, אני כבר חצי שנה בלי חברה... היינו ארבע שנים ביחד.
הכרתי אותה בבית קפה, היא היתה מלצרית וזה היה השבוע הראשון
שלה במקצוע, והיה אפשר לראות את זה עליה, היא היתה לחוצה
והתנהגה בצורה מוזרה, כל אחד היה יכול לראות שהיא מלצרית
מתחילה, אבל אני היחיד שהרגיש את זה על בשרו, ישבתי בבית קפה
עם כמה חברים כשחטפתי קנקן שלם מלא במיץ תפוזים על הראש, זה לא
ממש היה נחמד... ומשם הדברים כבר התגלגלו... אני אמרתי לה שאני
דורש פיצוי, אבל לא מהמקום, אני דורש פיצוי ממנה, אז היא
הזמינה אותי לסרט, הלכנו ל"מועדון קרב" ושנינו ממש נהנינו,
והכל היה טוב והכל זרם... ועכשיו, אין לי מצברוח לכלום, ושום
דבר לא זורם... הכל תקוע, בשום מקום, ואני לא יכול לזוז קדימה
ולא אחורה, ומנסים לעזור לי עם זה, חברים ומשפחה, אבל זה לא
עוזר. לא יצא לי לראות את הפנים היפות שלה כבר חצי שנה... איזה
מוזר שעכשיו משמיעים את השיר הזה של גלי עטרי, אני זוכר
שכשהייתי בא אליה לחדר, תמיד הדיסק הזה היה מתנגן... והיינו
מדברים, לא נראה לי שיש גבול לכמה שהיינו יכולים לדבר, כל מה
שעניין אותה, עניין אותי, ולהיפך... ונראה לי שלא רבנו, אפילו
לא פעם אחת. כאילו, מדי פעם התווכחנו, אבל זה היה לעיתים
רחוקות...
השיר הזה של ריקי גל מזכיר לי את הטיול שלנו לצפון, היינו
שנתיים ביחד, ובפעם הראשונה שההורים שלה הסכימו שניסע ביחד, זה
היה טיול מושלם, אין מילים אחרות כדי לתאר כמה היה לנו טוב
בשבוע הזה. אני לא יכול לחשוב על תקופה כל כך יפה בחיים שלי...
זה היה פשוט מושלם!



"...אה, את שומעת, אני ועופר בשבוע הבא ארבע שנים ביחד, שכחתי
לומר לך"
- "מה? כל כך מהר..."
"היית מאמינה?"
- "נו, מתי אתם מתחתנים?"
"את האמת, חשבתי על זה, הזמנתי לנו צימר בצפון, ודיברתי עם
הבוס שלו על שבוע חופש מהעבודה, זאת הולכת להיות הפתעה לא
נורמלית..."
- "ו..."
"נראה לי שאני אבקש ממנו להתחתן איתי שם..."
- "מה??? השתגעת? הגבר צריך להציע נישואין!"
"לא, אנחנו כבר דיברנו על זה, והוא אמר ש... לא משנה, אני אציע
לו נישואין, הוא יהיה מופתע, עליי יהיה בסדר..."



אח... היה לי כל כך טוב עם ענבר ואיך הכל נגמר כל כך מהר...
ומה שהכי מתסכל אותי זה שהיא רצתה לומר לי משהו, היא אמרה שיש
לה הפתעה בשבילי... וכל פעם שהזכרונות מושכים אותי לשם אני
עומד להשתגע... אני בחיים לא יצליח לנחש, כמה שהיינו קרובים
ומכירים ויודעים אחד את השניה, היינו גם יודעים להפתיע, לחדש,
להקסים כל יום כל הזמן.
נראה לי שאני אקפוץ לבקר אותה, כבר הרבה זמן שלא קפצתי אליה,
המון בעצם. כדאי שאתקשר למונית אם אני רוצה להגיע אליה לפני
החושך, זה לא כלכך נעים לבקר אותה בערב... אח... ענבר... נראה
לי שאני הולך להפתיע אותה, אני חושב שאני אביא לה גם זר פרחים,
סתם, שיהיה לה, היא מאד אוהבת וורדים.



"עופר, אתה עייף?"
- "לא... עזבי, אני בסדר..."
"עופר, אתה עייף! אני רואה את זה עליך, בוא נעצור בצד, ואני
אמשיך לנהוג"
- "עזבי מאמי, את צריכה לישון, היה לך יום קשה בעבודה
היום..."
"זה ממש לא משנה, אתה פשוט עייף עכשיו, וחוץ מזה, אם לא בא לך
שאני אנהג, תנוח ותנהג אתה."
- "זה לא קשור לזה, את יודעת, פשוט את עייפה היום, זה הכל."
"כאילו שאתה לא עייף... אתה כמעט ונרדם פה, תכבה את המזגן,
החום מעייף אותך."
- "אל תדאגי לי, בחיים לא קיבלתי אפילו דו"ח על חנייה ורק
בשבילך אני אכבה את המזגן"
"טוב, אין לי כוח להתווכח איתך, תעשה מה שאתה רוצה, טוב? אגב
ויכוחים, זוכר שדיברנו על זה שבחורה לא יכולה להציע לגבר
חתונה, ואתה אמר שזה יכול להיות דיי נחמד ו..."
- "מ... מ... מ..."
"עופר אתה נרדמת, ת י ז ה ר ע-ו-פ-ר!!!!!!!"



הגעתי אליה, ולא יכולתי שלא לבכות, אז בכיתי... השם היפה שלה,
כתוב על אבן לבנה... ואני לא זוכר כמעט כלום מאותה התאונה...
אני רוצה לחבק אותך... אבל האבן כלכך קרה. וכלכך לא רכה כמו
שאת היית...
-"אתה לא מתבייש להיות פה? לך מפה!!!"
מה ההורים שלה עושים פה כל-כך מאוחר?
-"עופר, שמעת את אשתי, אתה לא רצוי פה, לך!"
שתקתי, וסובבתי את כיסא הגלגלים, ויצאתי משם אל המונית שהמתינה
לי בחניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמעתי שעושים
סרט על ההאקר
שפרץ לבמה
חדשה.
אתם קולטים,
הפרחח הקטן עוד
יעשה מזה כסף!


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/3/02 1:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הצד השני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה