|
תמיד יהיה לנו את רומא
קבור ב - 47
מלון קטן מאחור
דרך כלוב ישן מברזל
יין אדום כל ערב
דרך רחובות צרים
של צחוקך המתגלגל
בשיער שחור
חוצה סימטאות כהות
על מרצפות גדולות עקומות
ואני הלום, נגרר אחרייך
מחכה לקולך שיגיד לי מתי
אני כאן, אני חי
והעיר הרוסה
סוגדת לעבר
מאירה אותו כל לילה בזרקורי ענק
הלכנו לאיבוד בין זרקורי העיר
מאירים את אהבתנו למולם
הדבר היחיד שיש לו עתיד
נמצא ביניהם מעופף כגחלילית
מוקף זכרונות מוצקים
בני אלפי שנים |
|
|
שלמנאסר אמר לי
אתמול שאם אני
אלך לישון
מוקדם, כשאני
אקום אני אהפוך
לדלעת ענקית.
אבל עכשיו מאוחר
מדי ואני מפחד
שאם אני אלך
לישון ב2 וחצי
לפנות בוקר אני
אקום בתור נסיכה
יפיפיה. אז
נטשתי את הרעיון
ונשארתי קרפדה.
אחד עם תסביכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.