יעקב-שי שביט / דיפטיכון |
לפעמים קוצר-רוח נרגן
לפעמים תבונת אורך-רוח
ואדווה של חמדה וחדווה על הים
מרחפת חרש ברוח
גלינו גלו, והמים
עמקו כמו מצלול גוניהם
כמו מגוון מקצבים ונעימות על נושא
שהורה בימים ההם
[27.10.01]
ג'וערה 51
אין מה לדבר:
אחר-כך שוב לא היו
התעלסויות בראשית כאלה.
האהבה צמחה והתעדנה והשביחה
אבל בציר כמו אז לא ראתה
עוד האדמה
כל ענב - תמר
ותוכו כפרץ מעיין שנבקע
הכוכבים ממסילותם רואים
ומשתאים.
אשר לנו
סגלגלות הענב בעינינו מאז
ועסיסו המקר
כבר חמישים שנה, פשוט
אין מה לדבר
[17.10.01]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|