| תל-אביב 2001
 
 לפעמים קוצר-רוח נרגן
 לפעמים תבונת אורך-רוח
 ואדווה של חמדה וחדווה על הים
 מרחפת חרש ברוח
 
 גלינו גלו, והמים
 עמקו כמו מצלול גוניהם
 כמו מגוון מקצבים ונעימות על נושא
 שהורה בימים ההם
 
 [27.10.01]
 
 
 
 ג'וערה 51
 
 
 אין מה לדבר:
 אחר-כך שוב לא היו
 התעלסויות בראשית כאלה.
 האהבה צמחה והתעדנה והשביחה
 אבל בציר כמו אז לא ראתה
 עוד האדמה
 כל ענב - תמר
 ותוכו כפרץ מעיין שנבקע
 הכוכבים ממסילותם רואים
 ומשתאים.
 אשר לנו
 סגלגלות הענב בעינינו מאז
 ועסיסו המקר
 כבר חמישים שנה, פשוט
 אין מה לדבר
 
 [17.10.01]
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.