|
מאז ששכחת את הסכין בתוכי
קשה לישון עם הפנים בכרית
ולדמעות דרך ארוכה
במורד הלחי המלוחה
מאז שלקחת שדרכת על ורידי
נוצר פקק בזרימת הדם הטבעית
הדם שנוטף מהסכין
מתמזג עם דמעות התנין
הכוויה עוד צורבת
ההתנתקות עוד מחוברת
כשילייה של תינוק
הזכרונות חונקים בגרון
מסביב לליבי, גבולות
בתוך נשמתי, צלקות
אתה המחלה הכרונית שלי
ללא מרפא וללא עתיד
|
|
|
אין מצב אחי.
יש מצב אחי.
אחי, אתה
טועה... אין
מצב!
סלח לי אחי, אבל
אתה טועה... יש
מצב!
-ויכוח פילוסופי
של שני ערסים על
ספסל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.