יום חמישי ה28 לפברואר 2002 .

זה התחיל ככה.
בעצם זה התחיל אתמול.
אתמול היה לי יום מטורף בלימודים.
למה? כי בהפסקה היחידה שלי במשך כל היום הזה
שמתחיל אמנם ב3 אבל מסתיים ב9
עבדתי כמו מטורף על האנימציה כי הרי צריך להגיש אותה ביום
חמישי... (היום).
חזרתי והיה לי נחת עם ספיר שלי אבל אז היא נסעה הביתה. אחרי
קצת התברברויות התחלתי ללמוד. המשכתי יותר נכון.
השלמתי 2 עבודות בתולדות האומנות 2 עבודות בפילוסופיה ועבודה
בפסיכואליזה.
ואז עבדתי על עבודה לעיצוב אתרים.
ואז הכנתי עבודה בעיצוב.
ואז עבודה לרישום.
בקיצור, שינה זה לא משהו שהיה לי.

היום התחיל בעיקרון ב9.
התקלחתי ואז היה כבר עשרה ל9 אז בלחץ רצתי לקחת מונית לא לאחר
לשיעור אנימציה.
הרי עבדתי כל כך קשה על האנימציה שלי אני חייב להראות אותה.

נפלתי על נהג מניאק. שמתחיל לעשות סיבובים. אמרתי לו רבאק
חלאס . הוא התחיל לזיין במח שחשב שזה שם ופה ובלה בלה בלה
הגעתי הלכו 15 שקל ועליתי בבהלה למעלה כי אני באיחור.

התבטל השיעור. המורה לא הגיע.
אהההה סעמק! בשביל זה כל כך מיהרתי?
טוב נו יש לי חלון עכשיו עד 12 אז הלכתי להדפיס את העבודות
שעבדתי עליהן כל הלילה ולהגיש.

עכשיו ככה. בקאמרה אובסקורה קיים חוק מוזר. אתה מגיש עבודת סוף
סימסטר באיחור - 50 שקל קנס. מטלה רגילה באיחור - 20 שקל קנס.
מה יצא?? אנוכי האומלל הוציא מכיסו 170 שקלים חדשים בשביל
שיקבלו משהו שעבדתי עליו כל הלילה.

נו שוין.

שיעור שני. עיצוב. המרצה שלנו - "עבודה לא טובה." (אבל
הרעיון טוב)
סעמק.

הפסקה לשתות מיץ ולהתמרמר.

שיעור רישום. מציירים גופים תלת מימדיים. אמר לי המורה חלאס עם
הסגנון שלך תעשה משהו יותר מופרע.
התפרעתי. אמר לי תנסה לעשות את זה יותר מסודר.
עשיתי יותר מסודר, אמר לי זה משעמם ככה.
הגשתי לו את העבודת בית, "זה חרא עבודה".

מתוסכל ועייף לא מוצא מישהו עם אוטו שנוסע לכיוון שלי תופס
מונית.

נהג סבבה דווקא. ערבי ישראלי. רק שכל הדרך הוא דיבר איתי על זה
שהוא רוצה שלום.
ברור, גם אני רוצה שלום, אבל המח שלי מספיק מותש עכשיו אין לי
כח להקשיב.

מגיע הביתה. וספיר שלי לא פה. היא בבית לומדת.
אופיר בדרך אליי אולי כשהוא יגיע יהיה יותר טוב.
בינתיים אני הולך לישון עד שהחיים יהיו יותר קלים?
לההה
יש לי עבודות להכין ליום ראשון...

סעמק