|
הסדק שעל הקיר מוכר לי וישן
אני מביטה מבעד לחלון ורואה שמעונן
והוא לימד אותי שאני יכולה לחייך
גם כשאני עצובה
הוא לימד אותי הרבה דברים על עצמי
ואולי גם על האהבה
מתכנסת בתוך עצמי
שואלת שאלות
אפילו יותר ממה שהוא שואל
ואז הוא מנתח
ואז הוא מתבלבל
ולפעמים בלילות
אני מחכה שהאביב יבוא
ויעטוף אותי
שיחבק אותי בקסמיו
ויראה לי מציאות אחרת
לפעמים בלילות אני חולמת עליו
גם אם אני לא זוכרת
אני מרגישה את הפרחים בקצות אצבעותי
פתאום מבינה את המילים
אבל אולי זה מאוחר מידי
ואנחנו שנינו ילדים קטנים... |
|
|
כשאתה רואה
מישהו נועל את
המגפיים הגדולים
שלו, אתה יכול
להיות לגמרי
בטוח,שאיזו
הרפתקה עומדת
להתרחש.
ואני, כשאני
מריח דבש
והרפתקאות, אני
מתחיל לרעוד,
ותמיד מבקש
עוד.
-פו הדב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.