אני הוגה רעיון,
אני הורה חוסר הגיון.
אידאה אפלטונית של אהבה
מתמצקת ברחמי לאיטה.
מהו השלם אם לא אתה?
ממי אתה נבנה,
אם לא מחלבי ודמי?
בעינים עצומות מנטרת תנועותיך,
ניתורים קטנים של מאסה גדלה,
שומרת עליך מרע.
כל תנועה מסמלת:
אני כאן, אני חי, אני איתך.
קופצת אגרופי לאצור אושר גדול,
לעצור טרם יברח.
אני ובני מנהלים דו שיח
על עור תוף בטני המתוח.
אני תוהה אם אי פעם
אבין אותו טוב יותר מהיום.
ובחודש התשיעי הזמן עוצר מהלכו.
הפרחים מנצים לאט יותר,
הציפורים תוהות ציוצן לאיטן,
השמש מעדנת תכול שמים ברכות,
וצעדי מהדסים בקרטוע.
רק נשימותי,
ודופק מהיר מאיים בביקוע דופן וריד,
מעידים שזמננו קרב.
סדיני זרועים ניחוח זרע וחלב.
דע מנין באת, ולאן אתה הולך. | 