|
שוב בדרכים מהירות
עובר בכל מקום ולא נמצא באף אחד.
מוזיקה אתנית קצבית בעצמה גבוהה וחלונות סגורים
לבד.
המון אנשים מסביב
חלקם עוברים וחלקם משתרכים מאחור
לא רואים.
פנים אל אחור ואחור אל פנים.
צעקה
צעקה חזקה יותר מוציאה את הכל מבפנים
משהו עמוק שרוצה לצאת החוצה.
להתחבר.
להיות.
כמו שיכור
מתחיל לבכות
בהתחלה קשה
אחר כך קצת פחות.
דמעות זולגות
יבבות מתגברות
צער כה עמוק.
במכונית נוסעת
יד אוחזת בהגה
יש שניה במוט ההילוכים
הדמעות מטשטשות את המבטים.
אבל זו נסיעתו הבטוחה ביותר.
מאה קמ"ש מנתיב לנתיב
מרגיש משהו שלא היה שם קודם
משהו שהיה שם תמיד
לא מביט
חוסם
מדחיק.
מתחיל לנשום את עצמו.
סכר של שנים לפתע נפרץ
לא נטפו מים מחלונות נשמתו
זמן כה רב
והנה דווקא כאן
דווקא עכשיו
בשעת יציאת נשמה
וצאתה של מלכה
הרגשת נשמה
חוזרת
נשארת
לימי מלאכה.
[מוצאי שבת שם,שם] |
|
ארץ קטנה עם
שפם
אני טורקי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.