5 שנים של מחסום כתיבה,
ואז... פרץ של כתיבה.
17 יצירות בפחות מחודש.
ופתאום...
כלום.
הראש ריק, אין יותר שירים.
אבל יש סיפורים.
בסיפורים מותר לכתוב הכל, אבל לא הכל מותר לעשות.
חבל שלא הכל מותר לעשות.
להרוג את המושחתים בנפשם,
לפגוע במי שפוגע,
לפוצץ את המתפוצצים,
עד שיבכו לאלוהים שיעזור להם.
להתעלל בנבלות שמתעללים.
לאשפז את כל המשוגעים.
אי אפשר לעשות הכל,
אבל אפשר לכתוב על הכל.
אז נמשיך לכתוב סיפורים.
כי מה עוד אפשר לעשות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.